צילום: מג'יק
איך מנהל בכיר אחד הצליח לצבור כמעט מיליארד שקל – לא כיזם, לא כמייסד, אלא כשכיר שהפך את המקום שבו עבד לנכס אישי ועסקי חוצה גבולות
מערכת ישראל עסקים
גיא ברנשטיין, מנכ"ל קבוצת פורמולה, הפך בשנים האחרונות לאחד השכירים העשירים והמשפיעים בישראל. לא בזכות סטארט־אפ ולא בזכות ירושה – אלא בזכות שיטת תגמול מבוססת מניות, הובלה יציבה לאורך זמן ותשואה מצטברת שמביישת אפילו בעלי שליטה. עם שכר חמש שנתי של כ־155 מיליון שקל, דיבידנדים מצטברים של 56 מיליון שקל ומניות חסומות בשווי מאות מיליונים – ברנשטיין הוא סמל לתפיסה ניהולית שבה שכיר בכיר מקבל שותפות כמעט מלאה בהצלחה.
אבל הסיפור כאן לא רק על מספרים. הוא על איך בונים אמון מול שוק ההון, איך יוצרים ערך שמחזיק לאורך שנים, ואיך מתנהלים מול ביקורת ציבורית על תגמול – ועדיין מצליחים לשמור על המומנטום העסקי.
עבור בעלי עסקים ומנהלים בישראל, זהו רגע חשוב לבחינה. האם אתם רואים את האנשים החזקים בארגון שלכם כשותפים או כעובדים? האם אתם בונים מודלים של תגמול שמקדמים את הצלחת החברה – או רק שומרים על מסגרת תקציבית? והאם יש לכם תוכנית לטיפוח מנהיגות פנימית שתשדר יציבות לשווקים וללקוחות?
המקרה של פורמולה מדגיש עד כמה ניהול הוא מקצוע שמניב פירות אמיתיים כשנותנים למנהלים אופק, אחריות ותמריץ אמיתי. ולמרות המחלוקת סביב מניות חסומות, יש כאן שיעור על בניית ערך מוסף – לא רק לחברה, אלא גם לאנשים שמובילים אותה.
לזכור
שכיר יכול להניב תוצאות של בעלים כשיש לו חלק אמיתי במשחק
תגמול ניהולי נכון הוא מנוע צמיחה, לא רק הוצאה
ניהול שמבוסס על אמון וביצועים מייצר ערך שוק יציב לאורך שנים
מה אתכם
האם אתם יודעים לתגמל את מי שבאמת מביא את העסק קדימה?
האם יש אצלכם בארגון מישהו שראוי לשותפות אמיתית ולא רק בונוס חד־פעמי?
ואיך הייתם מתמודדים עם ביקורת ציבורית אם הייתם בוחרים לשלם למנהל את מה שהוא שווה באמת?
שתפו את הפוסט עם מנהלים שמובילים תוצאות יוצאות דופן, תייגו בעלי עסקים ששוקלים מבנה תגמול חדש – וכתבו לנו בתגובות: מתי בפעם האחרונה בחנתם מחדש את ערך האדם שמנהל את העסק שלכם?