מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין (צילום: חנה טייב)
מהלך תקדימי של רשות החדשנות מביא 250 מיליון שקל לקרנות הון סיכון, עם מענקים שיכולים להגיע ל־10 מיליון דולר – האם זה ישנה את מפת ההשקעות בישראל?
מערכת ישראל עסקים
הדיפטק – תחום שבו מחקר מדעי וטכנולוגיות פורצות דרך הופכים למנועי צמיחה עסקיים – נתפס כעת כיעד אסטרטגי של מדינת ישראל. רשות החדשנות הכריזה על מסלול חדשני, במסגרתו יוזרמו 250 מיליון שקל לטובת קרנות הון סיכון המתמחות בטכנולוגיות עמוקות. המשמעות היא חיזוק משמעותי לסטארט־אפים מקומיים הפועלים בתחומים כמו ביוטכנולוגיה, אנרגיה מתקדמת, פוטוניקה, אופטיקה, רובוטיקה וחומרים חכמים.
המענקים, שיכולים להגיע עד 10 מיליון דולר לקרן בודדת, נועדו לא רק להגדיל את ההון הזמין ליזמים מקומיים, אלא גם למשוך קרנות זרות לפעול בישראל. המהלך הזה פותח דלתות לשיתופי פעולה בינלאומיים, להרחבת האקו־סיסטם המקומי ולהכנסת ידע, ניסיון ונטוורקינג עולמי לתוך התעשייה הישראלית.
בעלי עסקים קטנים ובינוניים יכולים לראות במהלך הזה יותר מסתם חדשות למשקיעים. מדובר בהזדמנות להבין כיצד תחומים שבעבר נחשבו רחוקים מהיומיום העסקי – כמו דיפטק – הופכים לכוח שמגדיר מחדש תעשיות. עסקים שפועלים בתחומים משיקים יכולים לייצר חיבורים: ספקים לסטארט־אפים, שיתופי פעולה עם חברות חדשנות, או אפילו אימוץ טכנולוגיות מתקדמות שיכולות לשדרג את היתרון התחרותי שלהם.
עבור חברות גדולות, מדובר באיתות ברור לחשיבה לטווח ארוך. השקעה בדיפטק היא השקעה בעתיד – לא במוצר שיגיע לשוק מחר בבוקר, אלא בפתרונות שישנו את פני הכלכלה בעוד חמש או עשר שנים. במציאות שבה השוק הגלובלי נע במהירות לעבר קיימות, אוטומציה ואינטליגנציה מלאכותית, ישראל בונה לעצמה יתרון יחסי במגרש שבו לא מספיקים פתרונות מהירים, אלא דרושים חזון, סבלנות וגב כלכלי.
המהלך הזה גם מהווה השראה ליזמים צעירים. הידיעה שיש תמיכה ממשלתית ותמריצים אמיתיים להשקעות בדיפטק מעבירה מסר חשוב – זה הזמן לחלום בגדול, לקחת סיכונים ולהאמין שהמדינה רואה בחדשנות לא רק גאווה לאומית אלא מנוע צמיחה כלכלי בר קיימא.
מה שעולה מכאן הוא ברור: ההון שמוזרם לדיפטק אינו רק כספי השקעה, אלא אמירה אסטרטגית על העתיד של ישראל כמרכז בינלאומי לטכנולוגיות עמוקות. מי שיידע לזהות את ההזדמנויות בזמן, יהיה זה שיקבע את כללי המשחק של מחר.
האם לדעתכם עסקים קטנים ובינוניים יכולים להשתלב בעולם הדיפטק או שהתחום נשאר בעיקר ליזמים וחוקרים?
איך הייתם מנצלים מענקי מדינה כדי להפוך רעיון פורץ דרך למוצר מסחרי?
האם השקעות מהסוג הזה יכולות גם לשנות את הדרך שבה עסקים מסורתיים בישראל עובדים?
שתפו אותנו בדעתכם, העלו דוגמאות להצלחות ישראליות בתחומי דיפטק שכולנו יכולים ללמוד מהן, או תייגו יזם שאתם מאמינים שיש לו את הפוטנציאל להפוך את הרעיון הבא לסיפור הצלחה בינלאומי.