תחנת הכוח דוראד באשקלון (צילום: בני מור)
מאחורי הקלעים של אחת מתחנות הכוח הפרטיות הגדולות בישראל מתנהל קרב שליטה טעון – והשלב הבא עלול לטלטל את כל השותפות
מערכת ישראל עסקים
חברת אדלטק, בניהולו של אורי דלסבורג, משכה את בקשתה לצו מניעה זמני שנועדה למנוע את העברת 7.5% מהמניות של השותפה הטורקית זורלו לשותפות אלומיי–לוזון. משמעות המהלך היא פשוטה: אדלטק מאבדת כוח הצבעה משמעותי באסיפות דוראד – וכעת נותרו לה רק 18.5% מכוח ההצבעה.
אבל זו לא נסיגה – אלא שינוי טקטיקה. אדלטק הבהירה כי במקום להילחם בצעד הטכני של העברת המניות, היא תתמקד בהליך המשפטי המרכזי: תביעה מהותית שבה היא דורשת לקבוע שזורלו הטורקית הפרה את ההסכם מול השותפים.
דוראד, תחנת הכוח הפרטית הגדולה בישראל, תמיד הייתה מוקד למאבקי שליטה רגישים בין בעלי המניות. השותפות עם זורלו, שנחשבה פעם לבסיסית להצלחת הפרויקט, הפכה לקרקע סוערת של חשדות, טענות על הפרת הסכמים, וניסיונות לבצר אחיזת שליטה בצינורות עקיפים.
מצד אחד, אלומיי–לוזון ממשיכה לחזק את מעמדה כגורם מוביל בתחום האנרגיה הפרטית בישראל – ועתה עם נתח נוסף מהבעלות בדוראד. מצד שני, אדלטק מאותתת כי היא לא מתכוונת לוותר על זכויותיה המהותיות, וכי המאבק על אכיפת ההסכמים רק הולך להחריף.
עבור משקיעים, רגולטורים וכל מי שפועל בתחום האנרגיה – מדובר בקייס שיכול לשמש תקדים עקרוני.
האם שותפות אסטרטגית עם גורם זר מחזיקה מעמד בעת שינויי בעלות?
האם ניתן לעקוף זכויות וטו באמצעות עסקאות עקיפות?
ומה תפקידו של שוק ההון בכל המאבק הזה?
בשוק שמונע על ידי שיתופי פעולה, השקעות חוצות גבולות ותחנות כוח פרטיות בהיקף של מיליארדים – התשובות לשאלות האלה אינן רק משפטיות. הן עסקיות, גיאו-פוליטיות – ולעיתים גם אישיות מאוד.
האם לדעתכם אדלטק צודקת בטענה שזורלו הפרה את ההסכם?
מה הייתם עושים במקומה – ממשיכים להיאבק או מתמקדים בשיתופי פעולה חדשים?
ואיך משפיעים מאבקי שליטה כאלה על האמון בפרויקטי תשתית לאומיים?
שתפו את הפוסט עם עורך דין מסחרי, יזם אנרגיה או שותף אסטרטגי שצריך להכיר את מה שקורה מאחורי הקלעים של דוראד.