צילום: Stanislaw Mikulski, שאטרסטוק
היזמות הישראלית ידועה בעולם כולו ביצירתיות, זריזות ויכולת להפוך בעיות לפתרונות. אבל לא פעם, מי שמנסה לחדש כאן בבית נתקל במחסום הגדול ביותר – הרגולציה המקומית.
מערכת ישראל עסקים
בעלי עסקים מכירים את זה היטב: רעיון פורץ דרך יכול להיעצר חודשים ושנים בגלל אישורים, ביורוקרטיה ותהליכים איטיים. בין אם מדובר במיזם אנרגיה ירוקה, שירות פיננסי חדשני או פלטפורמת בריאות דיגיטלית – חסמים רגולטוריים עלולים להרתיע יזמים עוד לפני שהתחילו.
ועדיין, המציאות מראה אחרת. יזמים מקומיים שלא ויתרו הצליחו לא רק לפרוץ קדימה – אלא גם לשנות את כללי המשחק. חברות פינטק שהחלו בפתרונות “חצי אפורים” אילצו את המערכת הבנקאית לאמץ חידושים; סטארט־אפים בתחום הבריאות הדיגיטלית שהחלו כפיילוטים מצומצמים – קיבלו בסוף הכרה רגולטורית מלאה.
המפתח הוא התעקשות חכמה: להתחיל בקטן, לייצר הוכחת התכנות (Proof of Concept), לגייס תמיכת ציבור ותקשורת – ואז להראות לרגולטור שהשינוי בלתי נמנע. לא מאבק חזיתי, אלא תהליך של בניית עובדות בשטח.
עבור בעלי עסקים קטנים ובינוניים, זה מסר מעודד: לא חייבים להירתע מחסמים. להפך – מי שיודע לפעול יצירתי, למצוא שותפים נכונים ולהציג ערך ברור – יכול לא רק לעבור את המחסום, אלא להפוך אותו ליתרון תחרותי.
ישראל תמיד הייתה “סטארט־אפ ניישן” לא בגלל רגולציה נוחה – אלא בזכות אנשים שלא פחדו לאתגר את המערכת.
זו גם ההזדמנות של בעלי עסקים היום: לזהות את המקום שבו הרגולציה חונקת, ולבנות ממנו פריצת דרך.
מה דעתכם –
האם הרגולציה בישראל היא מכשול או דווקא מנוע לחדשנות?
ואיך אתם מתמודדים עם חסמים רגולטוריים בעסק שלכם?
שתפו אותנו כאן – ותייגו קולגה שחווה את זה על בשרו.