Image by Pete Linforth from Pixabay
תוכנית המכסים שמקדם טראמפ יוצרת סערה כלכלית בינלאומית, אבל מה זה אומר עבור היצואנים, היבואנים ובעלי העסקים בישראל? ואיך מתכוננים למציאות כלכלית גלובלית לא צפויה?
מערכת ישראל עסקים
בזמן שהקמפיין הפוליטי בארצות הברית מתחמם, הולכת ומתבהרת תוכניתו של דונלד טראמפ להשית מכסים אגרסיביים על מדינות רבות – כולל שותפות סחר מרכזיות של ישראל. למרות שמדובר בצעד שמוצג כ”מגן על הכלכלה האמריקאית”, כלכלנים בכירים כמו פרופ’ עומר מואב מזהירים שזהו מהלך שמבוסס על בורות כלכלית, ושעשוי לגרום נזק עמוק גם לארצות הברית וגם לשווקים הגלובליים.
הצעד הזה עלול לפגוע קודם כל ביצואנים ישראלים שתלויים בגישה חופשית לשווקים אמריקאיים.
עסקים בתחומי הטכנולוגיה, התעשייה, החקלאות והמזון ימצאו את עצמם משלמים מחיר כפול – גם בעלייה ביוקר הרכיבים והחומרים שהם מייבאים, וגם בקושי גובר למכור את מוצריהם מעבר לים. במקביל, יבואנים ישראלים יגלו שחלק מהמוצרים מתייקרים, התחרות מתעוותת, ושולי הרווח שלהם נשחקים.
המכסים לא פוגעים רק במחירים – הם משבשים את הוודאות. כל החלטה שמשנה את חוקי המשחק במהירות, יוצרת פאניקה בקרב סוחרים, מפעלים, משקיעים ויזמים. בעולם שבו יציבות היא תנאי בסיסי לתכנון עסקי, מדיניות בלתי צפויה גורמת לשיתוק. הסחר הבינלאומי מתבסס על רשת אמון עדינה – וכשטראמפ בוחר לנהל מו”מ כלכלי באמצעות כוח ואיומים, הרשת הזו נפרמת.
אבל בתוך כל זה, יש גם מקום לפעולה. עסקים ישראלים לא צריכים להיבהל – הם צריכים להיערך. ראשית, חשוב לגוון שווקים. יצואנים שמתמקדים רק בארצות הברית צריכים לבחון את השוק האירופי, מדינות אסיה, ואפילו שווקים מתפתחים באפריקה ובאמריקה הלטינית. כל יעד חדש מפחית את התלות במערכת אחת.
שנית, יש לבחון מחדש את שרשראות האספקה. אם רכיבים מסוימים מתייקרים בגלל מכסים, אולי אפשר למצוא חלופות מקומיות, שותפים אזוריים או טכנולוגיות חכמות שיקטינו את התלות בייבוא.
שלישית, זה הזמן להשקיע בבידול. מוצרים ושירותים בעלי ערך מוסף גבוה – כאלה שקשה להחליף או לייצר בזול – יהיו פחות רגישים לשינויים במכסים. מי שמוכר בזול – יפגע. מי שמוכר ייחודיות – ישרוד.
ולבסוף, חשוב להבין את המשמעות התדמיתית. עסקים שמזוהים עם חדשנות, קיימות, אתיקה ויציבות – ימשיכו למשוך לקוחות גם כשהשווקים רועדים. בעולם של טלטלות פוליטיות, מותגים שמייצרים אמון הופכים למפלט.
איש תעשייה ישראלי שפועל שנים בשוק האמריקאי סיפר לאחרונה כי העביר 30% מהייצור שלו למזרח אירופה לאחר שמדיניות המכסים שינתה את עלות הסחורות. לדבריו, זה לא היה מהלך מתוכנן – אלא הישרדות עסקית. יזמת בתחום הפודטק הצליחה לחתום על הסכמים עם מפיצים בקוריאה ובאוסטרליה דווקא בתקופה של חוסר יציבות גלובלית, בזכות מוצר ייחודי שהוגדר כחדשני וחיוני – גם אם יקר יותר.
השורה התחתונה היא שגם אם המדיניות משתנה, עקרונות היסוד של הצלחה עסקית נשארים: ניהול סיכונים, גמישות, ראייה קדימה ותגובה מהירה. מי שיודע לקרוא את המפה בזמן – יכול לא רק לשרוד את הסערה, אלא גם לצמוח מתוכה.
האם אתם ערוכים לשינויים מהירים בשוק הגלובלי?
כמה מהתלות שלכם מבוססת על שוק או מדינה אחת בלבד?
האם המוצר או השירות שלכם ימשיכו להיות רלוונטיים גם בתנאים של חוסר יציבות?
מוזמנים לשתף תובנות, מהלכים שעשיתם כדי להתאים את העסק למגמות גלובליות, או חששות מהעתיד הכלכלי הלא צפוי.
תייגו בעל עסק שפועל מול שווקים בינלאומיים, שתפו את הפוסט עם מי שמתלבט לגבי כיוון חדש – ובואו נמשיך את השיחה על איך בונים יציבות דווקא כשעולם העסקים מתהפך.