יאיר המבורגר בעל השליטה בהראל (צילום: גבע טלמור)
220 מיליון שקל עבור 1% בלבד: כלל ביטוח מציבה הצבעת אמון פומבית בהראל – אחת מחברות הביטוח החזקות בישראל. האם מדובר בצעד טקטי, או סימן לעידן חדש של שיתופי פעולה בין גופים מוסדיים?
מערכת ישראל עסקים
עסקת ענק בין שתי שחקניות מרכזיות בשוק הביטוח: כלל ביטוח רכשה 1% ממניות הראל תמורת 220 מיליון שקל – בהנחה מינימלית של 1% בלבד ממחיר הסגירה של המניה אתמול. מדובר לא רק במהלך פיננסי יוצא דופן, אלא בהצהרה ברורה על אמון עמוק בפוטנציאל ובכיוון שאליו הולכת הראל.
מאחורי העסקה עומדת עלייה של כ־113% במניית הראל מתחילת השנה – עלייה חריגה אפילו ביחס לשוק הביטוח, שמראה התאוששות רחבה על רקע עליות ריבית, רווחי השקעות והתרחבות עסקית. כלל, שבוחנת בזהירות את המהלכים שלה בתקופה הנוכחית, בחרה לשים סכום משמעותי על שחקנית מתחרה – אך אולי גם שותפה פוטנציאלית לעסקאות עתידיות.
המהלך מעורר עניין גם מצד הרגולציה: האם גופים מוסדיים צריכים לרכוש אחזקות הדדיות? איפה עובר הגבול בין גיוון תיק השקעות – לבין קניית השפעה?
ובמקביל, עולה שאלה אסטרטגית: האם כלל מאותתת בכך על כוונה להתרחב במיזוגים, רכישות או שיתופי פעולה מול גופים קיימים – במקום צמיחה אורגנית בלבד?
עבור שוק ההון, זהו מהלך שמזכיר שגם בענף שמרני לכאורה כמו ביטוח – המשחק האסטרטגי רחוק מלהיות משעמם.
מה דעתכם על רכישות הדדיות בין גופים מוסדיים?
האם לדעתכם מדובר באסטרטגיית השקעה בלבד – או שיש פה מהלך רחב יותר שמכין את הקרקע לשיתופי פעולה?
והאם נתח של 1% בחברה בשווי מיליארדים באמת מעניק השפעה?
שתפו את דעתכם, הציעו ניתוחים משלכם – ואל תשכחו: לעיתים, דווקא העסקאות הקטנות באחוזים, הן אלה שמספרות את הסיפור הגדול.