(צילום: ענר גרין)
חטיפים, תינוקות ומנה חמה – כולם על הכוונת של גלי העלאות המחירים שלא עוצרים
מערכת ישראל עסקים
אחרי שבועות של מתיחות צרכנית ורחש בשוק הקמעונאות, חברת אסם־נסטלה הודיעה רשמית על העלאת מחירים של שורת מוצרים מרכזיים, בהם קפה, תרכובות מזון לתינוקות ומוצרי מדף מובילים – בשיעור של עד 9%. המשמעות עבור הציבור ברורה: הכיס הפרטי של כל אחד מאיתנו ממשיך להישחק – והפעם גם מוצרים בסיסיים לא נותרו חסינים.
לפי ההודעה הרשמית, קפה טסטר צ'ויס יתייקר בשיעור הגבוה ביותר – 9%, מהלך שצפוי לעורר ביקורת בקרב משקי בית שמסתמכים עליו כמרכיב יומיומי. תרכובות המזון של מטרנה – מותג ששולט ב-50% מנתח שוק תחליפי החלב בישראל – יתייקרו ב־7%, צעד שעלול להכביד על משפחות צעירות בתקופה שבה יוקר המחיה חונק כמעט כל תחום.
העלאות המחירים לא נעצרות שם: חטיפים מלוחים כמו במבה, ביסלי, קרוטונים, פירורי לחם ואף סדרת "מנה חמה" צפויים להתייקר ב־5%.
מאסם נמסר כי ההתייקרויות נובעות מעלייה חדה במחירי חומרי הגלם, השינוע והאנרגיה – אך הציבור, שהתרגל להצדקות מסוג זה, מביע עייפות גוברת מול מה שנתפס כתרגום אוטומטי של עלויות לעלייה במחיר הצרכן, בלי מספיק שקיפות או חלוקת נטל עם הרווחים.
חשוב לציין שאסם לא לבד. היא מצטרפת לגל רחב של חברות צריכה שהעלו מחירים בשבועות האחרונים – בשעה שבנק ישראל עוד מנסה לבלום את האינפלציה בשוק.
אם נוסיף לכך את העובדה שכמה מהרכיבים (כמו תירס, סוכר, קפה ותנובה חלבית) דווקא רשמו ירידת מחירים בשוקי הסחורות – נשאלת השאלה: האם העלאות המחירים מוצדקות, או שמא מדובר בתיאום צפוי מראש של תאגידי המזון?
תובנות עיקריות:
– מוצרי צריכה בסיסיים ממשיכים להתייקר בקצב מהיר – הפעם גם במזון לתינוקות.
– הציבור מתחיל לאבד אמון בנרטיב של "התייקרות חיצונית" ללא שקיפות על רווחי החברות.
– המדינה נדרשת לבחון מחדש את מנגנוני הפיקוח וההסדרה בתחום המחירים.
שאלות לדיון:
– האם נדרש פיקוח ממשלתי חדש על מחירי מוצרי יסוד כמו תרכובות מזון לתינוקות?
– מה תפקידם של הצרכנים והקמעונאים במניעת תיאומי מחירים סמויים?
– האם מדיניות אגרסיבית יותר של שקיפות תאגידית תוכל למנוע גלי עליות כאלה?
ספרו לנו: אילו מההתייקרויות האחרונות פוגעות בכם יותר מכל – ואיך אתם מתמודדים?