ויקיפדיה
הוא לא היה איש עסקים קלאסי, לא בנה קבוצת השקעות ולא יזם סטארט-אפ פורץ דרך – אבל כשהמדינה כולה עמדה על סף התמוטטות כלכלית, הוא היה שם:
ברצינות, בבדידות, בעמידה על עקרונות, ובשקט שאופייני לאנשים גדולים באמת.
אגדות עסקים ישראליות | מערכת ישראל עסקים
היסטוריית הכלכלה הישראלית מתחלקת לשני חלקים:
לפני משה זנבר – ואחריו.
בשנות ה־70, כאשר הכלכלה הישראלית גלשה במהירות מסחררת לאינפלציה תלת־ספרתית, כשמשכורות נשחקו תוך ימים, והציבור איבד אמון במטבע – רק מעטים העזו לעמוד מול הרוח.
משה זנבר היה אחד מהם.
הוא לא רק עצר את הסחף – הוא בנה את הסכר.
מסלול חיים לא שגרתי: מהשואה לנגידות
זנבר נולד בצ'כוסלובקיה בשנת 1926. הוא שרד את השואה, איבד את משפחתו, ועלה לישראל כנער בודד.
לא הייתה לו ירושה, לא קרן נאמנות משפחתית ולא מסלול מואץ.
היו לו רק שני דברים: רוח ותודעה מוסרית עמוקה של מהי מדינה, ומה תפקידה של כלכלה בשירות הציבור.
כבר בגיל צעיר הצטרף למשרד האוצר, שם שימש כאחד ממעצבי מדיניות התקציב, ההשקעות הציבוריות והמוניטין הפיננסי של ישראל בעשורים הראשונים לקיומה.
בשנת 1971 מונה לתפקיד נגיד בנק ישראל – תפקיד אותו מילא במשך עשור דרמטי, חסר תקדים.
תקופת כהונה שלא הייתה כמותה
כשמשה זנבר התיישב על כיסא הנגיד, המצב הכלכלי היה קשה – אבל כשהוא עזב, הוא השאיר מדינה עם תשתיות מאקרו-כלכליות שבזכותן הצליחה לשרוד ולשגשג.
במהלך כהונתו:
האינפלציה זינקה – והגיעה לשיאים של 133% בשנת 1980.
שוק המט"ח התרסק – והאמון הציבורי בשקל (שטרם נולד) התרסק.
הממשלה ניסתה שוב ושוב ללחוץ על הבנק להדפיס כסף, לממן גרעונות ולהמתיק את הגלולה.
אבל זנבר אמר: "לא".
האיש שניצח את ההדפסה
כשהמערכת הפוליטית רצתה פתרונות קלים – הוא דרש רפורמות.
כשהשרים דרשו "להרגיע את השטח" – הוא הסביר שאין דרך להנדס מציאות באמצעות דיבורים.
כשהביקורת גברה – הוא לא התקפל, כי האמין שלנגיד יש אחריות היסטורית, לא רק תקשורתית.
הוא הבין, עוד לפני שנחקק חוק בנק ישראל החדש, שעצמאות מוניטרית היא לא שאלה טכנית – אלא לב מוסרי של מדינה מתוקנת.
השפעה לדורות
לאחר פרישתו מהנגידות, לא פנה לעולם העסקים, לא הפך יועץ פיננסי עשיר – אלא המשיך בשירות הציבור:
כיהן כיו"ר הבורסה לניירות ערך בתל אביב.
עמד בראש מוסדות חינוך, תרבות וזיכרון.
פעל למען שורדי שואה, עולים חדשים, והטמעת עקרונות של כלכלה חכמה.
שימש מנטור וכלכלן על לדור חדש של מדיניות מאקרו – כולל כלכלנים כמו פישר, קליין, פלוג ושוחט.
תובנות שמלוות גם בעלי עסקים
למרות שמעולם לא ניהל עסק פרטי, לקחים רבים מדרכו של זנבר נכונים גם לכל בעל עסק בישראל:
אם אתה לא מייצר ערך – אתה מייצר בועה.
אמון נבנה על שקיפות, לא על ספינים.
ניהול זה לא לרצות את כולם – אלא לעמוד מול כולם, כשצריך.
הכוח האמיתי שלך הוא לשמור על יציבות – דווקא כשהכול רועד.
זנבר – מורשת של אחריות ציבורית
יותר מכל, משה זנבר לימד אותנו שכלכלה היא שליחות.
שהמספרים – הם רק ביטוי למהות עמוקה יותר: סדר, אחריות, מוסר, ניהול תקין.
הוא ייזכר כאדם שהעדיף להיות צודק מאשר פופולרי, שעמד כמעט לבד כשצריך – כדי שכולנו נוכל לעמוד יציב כשנהיה זקוקים לכך.
אגדות עסקים ישראליות | השראה שמחוללת עשייה
כי לא כל אגדה היא סיפור של הון – לפעמים זו אגדה של עמוד שדרה.