BY:GEMINI
הזירה העסקית של הקרטלים כבר מזמן לא מסתכמת בסמים. מהג’ונגלים של פרו וקולומביה ועד הנמלים של אורוגוואי ומקסיקו, הכוח שלהם הולך וגדל, והם משכפלים מודלים עסקיים שמבוססים על חדשנות, לוגיסטיקה, וניהול גלובלי – רק בלי החוקים.
מערכת ישראל עסקים
העולם העסקי רגיל לדבר על צמיחה, חדשנות ושווקים מתפתחים. אבל כאשר מביטים במה שקורה כיום בדרום אמריקה, מגלים תמונת מראה אפלה: אותם מנגנונים שמניעים חברות לגידול רווחים, הופכים לכלי עבודה של קרטלי הפשע. ההכנסות של ארגוני הסמים בשנה החולפת שברו שיאים, לא בזכות הרחבת שדות קוקה אלא בזכות גיוון. זהב, בני אדם, מסלולי הברחות מתוחכמים – כולם הפכו למנועי רווח מקבילים.
במונחים עסקיים, הקרטלים הפכו ל”קונצרנים” רב-תחומיים. הם מנהלים שרשראות אספקה מורכבות, מטפלים במודיעין שוק, ואף מייצרים מנגנוני מימון והעברת כספים חוצי גבולות. מדינות שלמות, שהיו יציבות עד לפני עשור, חוות כעת כאוס עסקי וחברתי משום ש”ארגונים לא רשמיים” השתלטו על המרחב הכלכלי.
ממשלות מתקשות להגיב, בין היתר משום שהקרטלים חושבים כמו יזמים. הם מזהים הזדמנויות מהר יותר, פועלים בגמישות, ולא כפופים לבירוקרטיה. אפילו הממשל האמריקאי, תחת טראמפ, מצא את עצמו פועל לא רק ברמה דיפלומטית אלא צבאית, בניסיון לבלום את מה שנראה כמו חברת־ענק עולמית – אבל של פשע.
עבור בעלי עסקים בישראל, יש כאן לקח חשוב. מה שנראה רחוק ומנותק, הוא בעצם שיעור עוצמתי על ניהול גלובלי: מי שמזהה בזמן את הטרנדים, פועל במודולריות, ולא מפחד לגוון את מקורות ההכנסה – שורד ומשגשג. השאלה היא האם נשתמש בכלים הללו לצמיחה חוקית ובריאה, או שנראה אותם מנוצלים בידיים הלא נכונות.
הפוסט הזה אינו קריאה להערצה אלא קריאה להתבוננות. אם קרטלים יכולים להפוך לאימפריות בזכות חדשנות עסקית, גם יזמים וחברות חוקיות יכולים לאמץ עקרונות דומים – אבל בכיוון הנכון: ביעילות, בגיוון מקורות ההכנסה, בהשקעה באבטחת סייבר ובחיזוק מערכות ניהול גלובליות.
בסופו של דבר, המציאות מוכיחה שהעולם העסקי והעולם האפור מתנהלים לפי חוקים דומים של כלכלה. ההבדל הוא בערכים, בחוקיות ובתרומה לחברה. מי שיידע לאמץ את הדינמיקה, אך לשלב אותה עם שקיפות וערכים – ינצח גם בשוק המקומי וגם בזירה הבינלאומית.
עיקרי הדברים הם שקרטלים בדרום אמריקה משמשים היום דוגמה קיצונית לכוח של ניהול עסקי גמיש, מודל הכנסות מגוון והבנת שרשראות אספקה גלובליות. השאלה היא לא איך הם עושים זאת, אלא מה עסקים חוקיים יכולים ללמוד מהמבנה, בלי ליפול לאותה מלכודת מוסרית וכלכלית.
מה דעתכם –
אילו תובנות עסקיות ניתן לקחת מהמציאות הזו לעולם החוקי?
האם עסקים קטנים בישראל יכולים לאמץ את מודל הגיוון כדי להגדיל יציבות?
איפה עובר הגבול בין תעוזה עסקית לסיכון מיותר?
נשמח לשמוע מכם – שתפו אותנו במחשבות, בחוויות מהשטח או אתגרי ניהול שעמם אתם מתמודדים.
מוזמנים גם לתייג בעלי עסקים נוספים שיוכלו להפיק ערך מהפוסט הזה.