עוה"ד רם כספי במשפטו של רה"מ לשעבר, אהוד אולמרט. 2011. צילום: קונטקט
המונח שטבע עו”ד רם כספי – “שיטת השקשוקה” – הפך לשם נרדף לקשרי הון־שלטון במדינה. כמעט שני עשורים אחרי, השאלה נשארת פתוחה: האם ישראל הצליחה להשתחרר מהתלות ההדדית הזו, או שהמציאות העסקית רק התעדכנה בכלים חדשים?
מערכת ישראל עסקים
בעלי עסקים בישראל יודעים היטב שהקשר עם מקבלי החלטות יכול לקבוע את מסלול הצמיחה שלהם. רגולציה, מכרזים ממשלתיים, תמיכות ותמריצים – כולם מושפעים מהמפגש שבין הון לשלטון.
בשנים האחרונות נעשו צעדים להגברת השקיפות: חוקי חובת דיווח, ניהול תקין של מכרזים ציבוריים, ולחצים ציבוריים גוברים. עם זאת, בפועל נותרת תחושה שהכוח הכלכלי עדיין פוגש את הכוח הפוליטי – לעיתים על חשבון התחרות החופשית והשוק הקטן ממילא.
השלכות המערכת הזו ברורות: מצד אחד, היא מייצרת לעיתים יתרון לשחקנים גדולים שמסוגלים להגיע למוקדי קבלת ההחלטות. מצד שני, היא מחייבת עסקים קטנים ובינוניים לחשוב יצירתי, לפתח שיתופי פעולה חדשים, ולהתמודד עם חסמים שמגיעים מעבר לשוק בלבד.
הבשורה החיובית היא שהשוק הישראלי משתנה. תנועות צרכניות, רגולציה בינלאומית ומדיה חופשית מצמצמות בהדרגה את כוחם של קשרים בלתי־שקופים. במקומם צומחת מגמה חדשה: מיזמים שקונים את כוחם דווקא באמון הציבור, בערך אמיתי ובשקיפות.
עבור בעלי עסקים ב־2025, השאלה המרכזית איננה רק איך לנווט במערכת הקיימת – אלא איך לבנות עסק חזק שמבוסס על ערך אמיתי, כזה שמצליח גם ללא תלות בקשרים פוליטיים.
האם לדעתכם קשרי הון־שלטון בישראל נחלשו או רק שינו צורה?
ואיך זה משפיע עליכם כיזמים ובעלי עסקים?
שתפו אותנו כאן – ותייגו קולגה שיכול להוסיף נקודת מבט מהשטח.