מני ויצמן (צילום: אוראל כהן)
לטענת התובעים – חברת Xemitol ניתקה קשר ולא עומדת בהתחייבויות; ויצמן: “בקרוב ייחתם הסכם מוסכם”
מערכת ישראל עסקים
סערה משפטית נוספת סביב איש העסקים מני ויצמן: שתי אגודות – ביטוח חקלאי וניהול סיכונים ומשקי הקיבוצים – הגישו תביעה על סך של 21 מיליון שקל נגד חברת Xemitol שבבעלותו, בטענה להפרת הסכם הלוואה של 4.5 מיליון יורו. לפי המסמכים, רק 1.5 מיליון שקל שולמו עד כה, בעוד היתרה – לטענת התובעים – נותרה בלתי משולמת.
בתביעה נטען גם כי ויצמן “ניתק מגע” עם האגודות לאחר שלא עמד בתנאי ההחזר, ובכך החריף את המשבר. מהצד השני, ויצמן מצהיר כי מתקיימים מגעים לסיום ההליך בהסכמה, והוא “מאמין שבקרוב ייחתם הסכם מקובל על שני הצדדים”.
מדובר באירוע שמעורר עניין לא רק בזירה המשפטית, אלא גם בשוק העסקי הרחב: ויצמן, שפעל לאורך השנים בתחומים מגוונים, כולל השקעות, אנרגיה ונדל”ן, נמצא שוב תחת זרקור של חוסר ודאות כלכלית ויחסים עסקיים מתוחים.
התביעה מעוררת שאלות לגבי מדיניות האשראי שניתנת לגופים פרטיים, מנגנוני הפיקוח הפנימיים, והאחריות האישית של בעלי שליטה בתאגידים שנכנסים לקשיים. מקרה זה עשוי לשמש כאזהרה חדה למשקיעים, נושים ונותני אשראי, במיוחד בעסקאות שאינן מבוססות בטוחות קשיחות.
לסיכום,
מני ויצמן ניצב בפני תביעה על עשרות מיליוני שקלים בגין הלוואה שלא הוחזרה
הטענות: ניתוק מגע והפרת התחייבות מצד החברה שבשליטתו
התגובות: ניסיון להגיע להסכם פשרה – אך חוסר הוודאות שורר
מה דעתכם – האם חברות ביטוח וגופים קיבוציים צריכים להעניק הלוואות לגופים פרטיים בסיכון?
כיצד ניתן להבטיח שמנגנוני אשראי יתוגמלו בבטוחות ראויות?
ואילו צעדים הייתם נוקטים כדי לצמצם חשיפה לסיכונים כאלו בעולם העסקי?
שתפו את הפוסט עם אנשי מימון, עורכי דין או יזמים – או תייגו מומחה שיכול לשפוך אור על גבולות האחריות הפיננסית בעסקאות מהסוג הזה.
כי מאחורי כל הלוואה – יש גם סיכון, ושם צריך להתחיל הניהול האמיתי.