ריאל, המטבע האיראני(צילום: רויטרס)
מהלך דרמטי באיראן: הממשלה מבקשת למחוק ארבעה אפסים מהריאל המקומי כדי להתמודד עם אינפלציה עקבית של מעל 30%. אבל האם שינוי קוסמטי בערך הנקוב יוכל לרפא כלכלה עמוסת סנקציות, שחיקה ואובדן אמון?
מערכת ישראל עסקים
הממשלה האיראנית הודיעה על כוונתה לבצע רפורמה במטבע המקומי ולקצץ ממנו ארבעה אפסים – כלומר, להפוך כל 10,000 ריאל ל־1 יחידה חדשה. המהלך, שאושר עקרונית בוועדה הכלכלית של הפרלמנט, עדיין מצריך אישורים נוספים – אך מהווה צעד פסיכולוגי משמעותי מצד מדינה שמנסה לשדר שליטה כלכלית מול מציאות מטלטלת.
הריאל האיראני איבד את כוחו בשנים האחרונות בשל אינפלציה משתוללת, סנקציות כלכליות חריפות, מדיניות מוניטרית רופפת ואובדן אמון עמוק מצד הציבור. מאז 2018, האינפלציה הממוצעת עומדת על למעלה מ־30% בשנה – ולעיתים אף הרבה מעבר לכך. הפער בין שער הריאל הרשמי לשוק השחור הפך לשגרה, והשימוש במטבעות זרים הפך לנפוץ גם בתוך איראן עצמה.
קיצוץ אפסים הוא לא צעד חדש בזירה הגלובלית. מדינות כמו טורקיה, רומניה, זימבבואה וארגנטינה ביצעו מהלכים דומים, לעיתים כחלק מרפורמה כלכלית רחבה – ולעיתים כאקט סימבולי שנשחק במהרה. מרבית המומחים מסכימים: בלי רפורמות פיסקליות, מדיניות תקציבית אחראית, מערכת בנקאית יציבה ושיקום האמון הציבורי – מחיקת אפסים לא תפתור את שורש הבעיה.
מבחינת הכלכלה העולמית, מדובר בתמרור אזהרה. כלכלה שנשענת על ייצוא אנרגיה אך סובלת מבידוד דיפלומטי, מוגבלת בגישה לשווקים ונתונה ללחצים גאו־פוליטיים, מתקשה לייצר מנגנונים בריאים של צמיחה ופיקוח. עבור ישראלים הפעילים בזירה הכלכלית הגלובלית, ובעיקר במזרח התיכון, מדובר בהתפתחות חשובה להבנה – לא רק מבחינת השקעות, אלא גם בהקשר של סיכוני שוק, יציבות אזורית והשפעה על סחר עולמי.
האם קיצוץ אפסים במטבע הוא פתרון אמיתי או רק איפור כלכלי?
כיצד אפשר לבנות מחדש אמון ציבורי במטבע לאומי?
והאם ייתכן שבעתיד הקרוב נראה עוד מדינות – כולל קרובות לישראל – שנוקטות בצעדים דומים?
נשמח לשמוע את דעתכם.
ותייגו מישהו שמתעניין בכלכלה גיאו־פוליטית – זה הזמן לנתח מה מסתתר מאחורי ארבעה אפסים.
אולי בסוף נגלה, שמה שמחיקת מספרים לא יכולה לשנות – הרפורמות כן יכולות.