המרכז המסחרי החדש ביג גלילות (צילום: אוראל כהן)
תנועה דלילה, קונים מתלבטים ובעלי חנויות מודאגים – הקניון שפתח ברעש גדול מגלה שהמיקום לבדו לא מספיק.
מערכת ישראל עסקים
כשביג גלילות הושק, ההייפ היה אדיר: לוקיישן אסטרטגי על אחת מהצמתים הסואנים בישראל, מותגים חזקים, והבטחה להפוך לאחד המרכזים המסחריים המובילים בגוש דן. אך כעת, מספר חודשים לאחר הפתיחה, מתברר שהמציאות מורכבת בהרבה: ירידה עקבית בתנועת המבקרים, מיעוט קונים בפועל, ותחושת “החמצה באוויר” מצד שוכרי החנויות.
דו”ח שפרסם “גלובס” משרטט תמונה מדאיגה:
– הקהל המרכזי שמגיע כיום לקניון הוא בני נוער – קהל שבדרך כלל נחשב לפחות נאמן, פחות קונה, ופחות יוצר הכנסות למרבית סוגי העסקים.
– שיעור ההמרה (מבקרים לרכישות בפועל) נמוך מהמצופה, במיוחד בשעות אחר הצהריים והערב.
– בעלי חנויות החלו לבחון חלופות – וחלקם רומזים על אפשרות לעזוב עם תום החוזה.
מה השתבש?
1. אין בידול אמיתי – חוויית הקנייה והמותגים דומים מדי למה שכבר קיים בקניונים מתחרים: רמת אביב, איילון, G צמרת.
2. גישה תחבורתית שאינה פשוטה כפי שחשבו, במיוחד ללא קישור ישיר לתחבורה ציבורית נוחה או צל להולכי רגל.
3. היעדר חוויית בילוי כוללת, מהסוג שמושך משפחות, קבוצות ושהות ארוכה – מה שפוגע גם בהכנסות המסעדות ובתי הקפה.
קניון ביג גלילות מתמודד כרגע עם אתגר כפול:
גם שוק קמעונאי רווי ותחרותי שדורש יצירתיות ונאמנות לקוחות, וגם שינויים בהרגלי הצריכה, עם יותר רכישות אונליין וירידה כללית בתנועה למרכזים מסחריים.
אבל לא הכול אבוד.
אם הנהלת הקניון תפעל במהירות ותשנה גישה – ייתכן שניתן עדיין להציל את המצב:
– לבצע מיתוג מחודש שידגיש ייחוד (למשל, מרכז לצעירים, תרבות עירונית, או שווקים אורבניים)
– להכניס עוגנים חווייתיים אמיתיים, לא רק מותגים – אלא אטרקציות, תוכן, הופעות ומתחמי בילוי מותאמים למשפחות
– ליזום שיתופי פעולה עם עסקים מקומיים, יוצרי תוכן, מסעדנים עצמאיים וקהל קבוע מהאזור
האם מדובר בפלופ שיווקי – או קניון שעדיין מחפש את הקול שלו?
מה אתם חושבים – האם למרכזים מסחריים חדשים יש עוד מקום בשוק של 2025?
האם אתם או הלקוחות שלכם מבקרים בביג גלילות – ואם כן, מה חסר לכם שם?
מה לדעתכם יכול להפוך אותו להצלחה אמיתית?
שתפו אותנו בחוויות, תייגו בעלי חנויות או אנשי נדל”ן מסחרי – ואולי ביחד נבין איך מצילים קניון לפני שהחנויות ריקות.
הלקוחות לא תמיד מצביעים ברגליים – לפעמים הם פשוט לא באים.