אילוסטרציה | צילום: , שאטרסטוק. בתמונה: מיזם תמ"א 38
16 חניות נמוכות מדי בבניין חדש ברחוב יותם 33 – השופט זיו אריאלי פסק פיצויים לרוכשים לאחר הטעיה מצד היזמית
מערכת ישראל עסקים
התפתחות דרמטית בפרויקט תמ”א 38 בחיפה: שופט בית משפט השלום בעיר, זיו אריאלי, קיבל אתמול את תביעת רוכשי חמש דירות חדשות בפרויקט ברחוב יותם 33, לאחר שהתברר כי 16 החניות בבניין החדש אינן תקניות ואינן שמישות לרכבים פרטיים.
היזמית, חברת טקטוניק הנדסה ויזמות, סיפקה את החניות כחלק מהמפרט לדירות – אך בפועל, מיד לאחר האיכלוס גילו הדיירים כי גובה החניות נמוך מהנדרש, והן אינן מתאימות לשימוש יומיומי.
בית המשפט קבע כי מדובר בהטעיה חמורה מצד היזמית – הן כלפי הרוכשים והן כלפי הרשויות. השופט אריאלי קבע כי החברה הציגה מצג שווא תכנוני, ולא גילתה על המגבלה המהותית בשימוש בחניות.
עם זאת, בית המשפט דחה את דרישת הדיירים לחייב את החברה לבצע תיקון בפועל של החניות – בשל המורכבות ההנדסית וההשלכות התקציביות, ובחר לחייב את היזמית בפיצויים כספיים והוצאות משפט בסכום מצטבר של כחצי מיליון ש”ח.
המקרה מעלה שוב את הצורך בחיזוק הפיקוח על פרויקטי התחדשות עירונית, במיוחד כאשר מדובר באתרים צפופים ומורכבים תכנונית.
מה אפשר ללמוד מהמקרה?
• רוכשי דירות בפרויקטים צריכים לבחון בקפידה את תכניות החניה, ולא להסתפק בהבטחות כלליות.
• יזמים מחויבים לא רק למסירה – אלא לשימושיות בפועל של כל רכיב בנכס.
• גם בפרויקט שאוכלס – ניתן לתבוע ולהשיג צדק, אם קיימת הטעיה ברורה.
מה דעתכם?
האם בתי המשפט צריכים לחייב תיקון ממשי גם אם הוא יקר?
ואילו כלים נוספים ניתן להפעיל כדי להגן על רוכשים בפרויקטים של תמ”א והתחדשות עירונית?
נשמח לשמוע מכם – תייגו יזם, מהנדס או רוכש שעשוי ללמוד מהמקרה הזה. כי לפעמים, מה שנראה כמו “פרט טכני”, משפיע על איכות החיים כולה.