עסקים סגורים בקרית שמונה. צילום: אייל מרגולין - ג׳יני
התושבים מרגישים מופקרים, המדינה לא נערכה – והמסר ברור: כשאין הובלה, הציבור משלם
מערכת ישראל עסקים
בדו״ח חריג בעוצמתו, מטיל מבקר המדינה מתניהו אנגלמן אחריות ישירה על ראש הממשלה בנימין נתניהו ועל מנכ״ל משרדו לשעבר יוסי שלי, בשל הכישלון הממשלתי בטיפול בתושבי הצפון בזמן המלחמה.
המבקר קובע כי השניים לא ביצעו את המשימות המרכזיות שהוטלו עליהם, בזמן שחלקים נרחבים מאוכלוסיית הצפון פונו, הוזנחו, או נותרו ללא מענה בסיסי – כלכלי, תשתיתי ונפשי.
והציבור? מאבד אמון. רק 24% מתושבי הצפון אמרו שיחזרו לבתיהם בוודאות – נתון שממחיש עד כמה האדמה רועדת לא רק בגבול, אלא גם בלב הקהילה.
הדוח מדגיש:
– הממשלה לא הפעילה מנגנון מסודר לאירוח, פינוי ופיצוי
– לא סופקה תמיכה מספקת לעסקים שפונו או נסגרו
– חסרה הייתה תוכנית חירום ברורה – למרות התרעות קודמות
עסקים רבים בצפון, במיוחד קטנים ובינוניים, חוו נזקים אדירים, ולעיתים בלתי הפיכים. חלקם לא שבו לפעילות עד היום, אחרים נסגרו לצמיתות.
דו״ח זה מהווה לא רק כתב אישום ציבורי – אלא גם תמרור אזהרה מהדהד:
אם המדינה לא תדע להיערך, לנהל ולבצע – המרחק בין מלחמה להתרסקות אזרחית-כלכלית יתקצר עוד יותר.
מה נדרש עכשיו?
– תכנית חירום לאומית לשיקום הצפון – עם תקציבים אמיתיים ולוחות זמנים ברורים
– הקמת רשות עצמאית לניהול מצבי חירום אזרחיים
– פיצוי הולם לעסקים שנפגעו
– השקעה עמוקה באמון הציבור – כי בלי אמון, אין חוסן
האם המדינה למדה את הלקח?
האם אתם, כעסקים וכאזרחים, מרגישים שיש מענה במקרה של חירום נוסף?
מה לדעתכם נחוץ כדי שתושבים ויזמים בצפון ירגישו בטוחים לחזור – ולהשקיע בעתיד?
נשמח לשמוע מכם. שתפו את הפוסט, תייגו יזמים ואנשי ציבור בצפון, וכתבו לנו מה דרוש באמת כדי להפוך משבר להזדמנות.
כי מדינה נמדדת דווקא ברגעים הקשים ביותר – ובאיך שהיא עומדת לצד אזרחיה.