צילום: צילום מסך מערוץ היוטיוב של אורי קוסקאס
כשהשכלה הופכת למניפולציה שיווקית – מה זה אומר על אמינות היועץ שמולכם?
מערכת ישראל עסקים
אורי קוסקאס, יועץ פנסיוני מוכר בישראל, בחר להוסיף לעצמו את התואר “דוקטור” – תואר שנרכש בהתכתבות ממוסד שאינו מוכר, גם לא במדינת המוצא. לכאורה מדובר בעובדה שולית, אך ההשלכות מרחיקות לכת: מה המשמעות כשאיש מקצוע מציג תעודה שנויה במחלוקת – וממשיך להישען עליה גם אחרי שהתבררה הבעיה?
המציאות בשוק הפיננסי ברורה: אמון הוא המטבע החזק ביותר. יועץ שמציג עצמו כמומחה או “ד”ר” חייב להחזיק בתשתית אמיתית של ידע והסמכה, ולא להטעות לקוחות – גם לא במרומז. אך בישראל 2025, כשהרשתות החברתיות הן הבמה העיקרית לשיווק, והקו בין ידע אמיתי ל”תדמית מומחה” מטושטש מתמיד – הפרשה הזו צריכה להדליק נורה אדומה לכל בעל עסק, יזם או צרכן.
למה זה חשוב לכל אחד מאיתנו?
1. שוק הייעוץ הפיננסי פרוץ
למרות רגולציה חלקית, יועצים עצמאיים רבים מציגים עצמם כבעלי תארים, תעודות או “התמחויות” שאין להם תוקף ממשי. חשוב לבדוק את שם המוסד, ההכרה שלו (בישראל ובחו”ל), והאם יש לו אזכור במאגרי השכלה מוסדרים.
2. אמינות היא לא תעודה – זו דרך פעולה
יועץ שמציג הישג שקרי או מטעה – גם אם הוא “רק” תואר – פוגע באמון במקצוע כולו. גם אם האדם עצמו מקצועי, שיווק שמבוסס על מצג שווא מערער את יסוד האמון.
3. עסקים, לקוחות, משקיעים – כולם מושפעים
כשלקוח בוחר יועץ לפי תואר מרשים, או כשמשקיע נותן אמון ביזם שמציג “דוקטורט בהתנהגות ארגונית” – יש כאן השפעה ישירה על קבלת החלטות. והנזק עלול להיות ממשי: בחירות שגויות, שיתופי פעולה בעייתיים, ונזק למוניטין העסקי.
4. גם מוסדות אקדמיים חייבים לקחת אחריות
התופעה שבה מוסדות פרטיים מפיצים תארים מזויפים או בלתי מוכרים עדיין קיימת, ולעיתים בתשלום סמלי ובלא בקרה של ממש. יש להחמיר בפיקוח ולהנגיש מאגר מידע ציבורי ברור: מהו מוסד אקדמי מוכר, ואיזה לא.
בעידן שבו כל אחד יכול לפתוח אתר, לעצב תעודה ולהתפאר בידע “פורץ דרך”, עלינו – בעלי עסקים, לקוחות ומובילי דעת קהל – להיות הסכר מול הצפה של חצאי אמיתות.
התואר לא עושה את האדם. הידע, היושרה, ההשקעה המתמשכת והיכולת ללוות באמת – הם אלו שצריכים להכריע.
האם אתה בודק את ההסמכות של אנשי המקצוע שאתה עובד איתם?
מה אתה חושב על המציאות שבה תואר אקדמי משמש ככלי שיווקי יותר מאשר מדד לאיכות?
והאם בעיניך זה תפקיד המדינה – או תפקיד הציבור – להגן על האמון בשוק?
נשמח לשמוע את דעתך. שתף את הפוסט עם בעל עסק, יועץ או לקוח שנפגש עם תופעה דומה – ופתח דיון חשוב על גבולות השיווק, האתיקה והאמינות בשוק הישראלי.