Photo by Jakub Zerdzicki
המודל החדש של פירסטיים קרדיט משנה את חוקי המשחק: במקום לגייס הון נוסף ולוותר על אחוזים מהשליטה, סטארט-אפים טכנולוגיים יכולים כעת לקבל הלוואות משמעותיות במודל שמזכיר מימון פרויקטים בשוק המוסדי. כיצד זה ישפיע על שוק ההשקעות בישראל, ומי יוכל ליהנות מהשינוי?
מערכת ישראל עסקים
בעולם הסטארט-אפים, מימון הוא אחד האתגרים המרכזיים ביותר. רוב החברות הצעירות פונות לקרנות הון סיכון או משקיעים פרטיים, מה שמחייב אותן לוותר על נתח מהשליטה והבעלות בחברה. כעת, עם המודל החדש של פירסטיים קרדיט, נפתחת אפשרות נוספת – מימון מבוסס אשראי, שמעניק לחברות טכנולוגיה בשלות הלוואות בהיקפים משמעותיים, מבלי לדלל את בעלי המניות הקיימים.
הפעילות החדשה תנוהל על ידי יוני אופיר, לשעבר סמנכ"ל אשראי באלטשולר שחם, והיא מבוססת על שיטה המוכרת בעיקר ממימון פרויקטים תשתיתיים ומיזמים מוסדיים. הקרן תציע הלוואות בגובה של 10 עד 100 מיליון דולר, עם ריבית גבוהה יחסית, אך עם תנאים המאפשרים לחברות למנף את ההון שהן מגייסות לצמיחה מהירה, תוך שמירה על מבנה הבעלות שלהן.
העסקה הראשונה במסגרת הפעילות כבר יצאה לדרך – סטארט-אפ של כוכב הקולנוע אדוארד נורטון קיבל 60 מיליון דולר במימון, צעד שממחיש את הפוטנציאל של המודל הזה עבור חברות טכנולוגיה מתקדמות.
מודל האשראי לסטארט-אפים משנה את האופן שבו חברות טכנולוגיה מתכננות את מסלול המימון שלהן. במקום להיות תלויים בסבבי גיוס הון ולוותר על מניות נוספות, יזמים יכולים לבחור בדרך חדשה: גיוס חוב בתנאים שמאפשרים להם להאיץ את הפיתוח וההתרחבות העסקית, תוך שמירה על שליטה אסטרטגית בחברה.
עם זאת, מדובר במודל שמתאים בעיקר לחברות שהוכיחו בשלות טכנולוגית ומודל עסקי יציב יחסית. קרנות אשראי ידרשו בדרך כלל הכנסות חוזרות, רווחיות מסוימת או בסיס לקוחות רחב כדי להעניק מימון בתנאים האלו. עבור סטארט-אפים בשלבים מוקדמים, גיוס הון ממשקיעים עדיין יהיה הפתרון המרכזי, אך עבור חברות שכבר צמחו ורוצות להתרחב במהירות – האפשרות החדשה עשויה להיות משתלמת במיוחד.
כמו בכל החלטה פיננסית, יש צורך להבין את המשמעויות של נטילת חוב בסכומים גבוהים, במיוחד בשוק בו הריבית העולמית עדיין גבוהה יחסית. ההחזר החודשי והיכולת לשמור על תזרים מזומנים חיובי הופכים להיות קריטיים להצלחת המהלך.
האם לדעתכם מימון חוב הוא פתרון עדיף על פני גיוס הון בסטארט-אפ?
איזה סוג של חברות יכול להפיק את המירב ממודל כזה?
האם המודל החדש ישפיע על קרנות הון סיכון ועל הדרך שבה משקיעים בוחנים סטארט-אפים?