מתחם התחנה (צילום: מאיה כהן)
מהפכה שקטה בלב העיר מציפה שאלה בוערת: האם העתיד שייך למרחבים קהילתיים – ולא לעסקים?
מערכת ישראל עסקים
מתחם התחנה, אחד מהפרויקטים האורבניים המסקרנים והמתוקשרים של העשור האחרון, עומד בפני שינוי דרמטי: עיריית תל אביב הודיעה כי החל מ-2025 יוקצה רק חלק קטן משטח המתחם למסחר – והיתר יוסב לטובת שימושים קהילתיים, חברתיים וציבוריים. עבור יזמים, בעלי עסקים ומנהלי נכסים – זו לא רק כותרת חדשותית. זו אזהרה מוקדמת, או אולי הזדמנות לעידן חדש בתכנון עירוני.
לא מדובר רק במאבק על נכסים יוקרתיים בלב תל אביב – אלא בשאלה עמוקה יותר: מה מקומה של הקהילה בתוך נדל"ן עירוני מודרני? במשך שנים, הגישה המסחרית של "מקסום תשואה" הפכה מרחבים ציבוריים למרכזי בילוי צרכניים. הפארקים הפכו לבתי קפה, והתחנות ההיסטוריות – למתחמי מותגים. אבל הציבור משנה כיוון, והרשויות מגיבות בהתאם.
בעלי עסקים חייבים להבין שהרוח משתנה. עיריות רבות, בארץ ובעולם, מקדמות מודלים היברידיים: חנויות קונספט לצד מרחבים קהילתיים, מופעי רחוב לצד עסקים מקומיים. המשמעות ברורה – רק עסקים שיודעים לייצר ערך חברתי ותרבותי – יישארו במשחק.
מתחם התחנה החדש לא יהיה רק מקום של קניות, אלא מקום של שייכות. והעסקים שיישארו – יהיו אלו שיודעים לבנות חוויית לקוח עמוקה, מחוברת, עם ערך מקומי. יזמים שיציעו חוויית קהילה, תרבות, חינוך או קיימות – הם אלו שיזכו בחוזים.
המהלך הזה פותח פתח לעסקים קטנים עם גישה חדשנית – וגם מחייב עסקים מבוססים לחשב מסלול מחדש. אם פעם מדד ההצלחה היה בגובה השכירות שהסכמת לשלם, היום זה ברמת התרומה לקהילה והיכולת לספר סיפור שמעורר חיבור.
איך אתם מתכוננים לשינויים בנדל"ן העירוני?
האם העסק שלכם יודע לשרת לא רק לקוחות – אלא גם את הקהילה המקומית?
האם מודל ההכנסות שלכם מתאים לעולם שבו השטח פחות חשוב מהמשמעות שהוא מייצר?
שתפו את הפוסט עם קולגות מהתחום, בעלי חנויות, מעצבים ואדריכלים – ובדקו יחד איך יוצרים עסק שחי לא רק מהשכרה – אלא מהשפעה.