גם ישראל תגביל משלוחי נשק לגרמניה? מרץ ונתניהו (צילום: Sean Gallup/Getty Images, דובר צה"ל, Abir Sultan /Pool via AP)
צוללות, טנקים, פגזים ומערכות טילים – איך ישראל תתמודד עם אובדן הספקית השנייה בגודלה אחרי ארה”ב?
מערכת ישראל עסקים
החלטת קנצלר גרמניה, פרידריך מרץ, לעצור את יצוא הנשק שעלול לשמש את צה”ל בעזה, היא הרבה יותר מצעד פוליטי – מדובר ברעידת אדמה תעשייתית ואסטרטגית. האמברגו מאיים לחסום עסקאות בהיקפים עצומים, בראשן שלוש צוללות חדשות בשווי 3 מיליארד יורו, ומרכיבים קריטיים לפגזים, טילים ומנועים לטנקי מרכבה ולנגמ”שים.
הפגיעה עלולה להיות רוחבית: חיל הים עשוי להתמודד עם עיכובים בתוכנית ההתחדשות האסטרטגית שלו, חיל השריון עלול לסבול ממחסור במנועים ורכיבים חיוניים, וחטיבות טכנולוגיות שלמות במשרד הביטחון ובתעשיות הביטחוניות ייאלצו לחפש חלופות מהירות – לרוב בעלות גבוהה יותר ובאמינות לא מוכחת.
האירוניה כפולה: במקביל להטלת האמברגו, התעשייה האווירית כבר מספקת לגרמניה מערכות חץ 3 בהיקף של כ־14 מיליארד שקל – העסקה הביטחונית הגדולה בתולדות ישראל. כלומר, בזמן שגרמניה נהנית מטכנולוגיה ישראלית פורצת דרך, ישראל מאבדת את הגישה לאחת מספקיות הנשק הקריטיות שלה, השנייה בחשיבותה אחרי ארה”ב.
בטווח הקצר, יידרש מהלך חירום לאיתור מקורות חלופיים – ייתכן מארה”ב, קוריאה הדרומית או מדינות באירופה שאינן שותפות לאמברגו. בטווח הארוך, המהלך עשוי להאיץ תהליכי ייצור עצמי והעמקת תעשיית ההגנה המקומית, בדגש על רכיבים ומכלולים שנרכשו עד כה בגרמניה.
המשבר מחדד שאלה רחבה יותר: עד כמה נכון להסתמך על מדינה אחת כצינור אספקה קריטי למערכות נשק? במציאות גיאו־פוליטית תנודתית, ישראל עשויה להידרש לשנות תפיסה ולבזר את שרשראות האספקה הביטחוניות שלה.
האם האמברגו יסמן שינוי קבוע במדיניות גרמניה כלפי ישראל?
האם התעשיות הביטחוניות המקומיות ערוכות להחליף את גרמניה כספקית?
ואיך ניתן להפוך את המשבר להזדמנות להאצת העצמאות הביטחונית?
שתפו את הפוסט עם אנשי ביטחון, תעשייה וכלכלה,
ותייגו מי שיכול להציע פתרונות מעשיים ליום שאחרי האמברגו.