צילום: יחצ
מה קרה לחברת הייקון שהבטיחה שבעתיד תהיה שווה מאות מיליונים — והתרסקה ל־4 מיליון בלבד?
מערכת ישראל עסקים
סקירה בעיתון The Marker חושפת את סיפורה המורכב של הייקון, שכשיצאה להנפקה בבורסה בתל אביב ב־2020 הייתה שווה כ־500 מיליון שקלים. הניסיונות להתרחב, להשקיע ולגייס עובדים נראתה מבטיחה — אבל בתוך שנים ספורות, השווי צנח ל־4 מיליון שקל בלבד, ופיטרה 55 מתוך 75 עובדים .
התמוטטות היקרה מעלה שאלות קריטיות:
האם הסטרטאפ נטש את ה־product-market fit?
האם הניהול הכספי נוהל ברשלנות?
האם השוק לא היה בשל לטכנולוגיה או שירות שהיא הציעה?
אנשים שנכנסו עם דעה שהשקעה במנייה בת 500 מיליון שווה להיכנס לתשואה — מצאו עצמם עם פגיעה כלכלית, חוסר ביטחון ומורל מצומק. בעלי עסק או משקיע חייבים להבין שמאחורי מספרים גדולים מסתתר סיכון אמיתי — יתרה מזאת, כל שוק יכול להפוך במהירות מאקספוננציאלי לקריסה.
איך הופכים מבחן כזה לשיעור חשוב?
מבחינת ניהול, חשוב להקפיד על שקיפות מול עובדים, בעלי מניות ושוק ולהיערך מראש לתרחישי משבר.
מבחינת מימון, יש לחשב מראש לא רק את הפוטנציאל, אלא גם את היכולת לעמוד בלחץ רווחים או השקעות כושלות.
ולקראת השקעה הבאה — חובה לדייק את תחזיות הטכניות, להבין לעומק כל הוצאות ולבדוק שוב ושוב את התאמת המוצר לשוק משתנה.
בישראל של 2025, בה הסטרטאפים משנים את פני הכלכלה – כל קריסה כזו צורכת הפקת לקחים, דיון ציבורי ותמיכה מיטבית בחברות שלא פוחדות מהסיכון — אבל יודעות גם לנהל אותו נכון.
איך אתם מתמודדים עם ההילות סביב חברות שווי שוק ענקיות?
האם אצלכם בארגון יש מנגנונים לעצור “בועה” בזמן?
אילו כלים פיננסיים או תזרימיים יכולים למנוע קריסה פתאומית?
נשמח לשמוע בתגובות — במיוחד ממייסדים, משקיעים או יועצים שראו מקרוב חברות נוסקות
• ואל תשכחו לשתף את הפוסט כדי שגם אחרים יזכרו שאפילו בחלום הגדול לדעת, התשובה נעוצה בתשתית העסקית שיצרנו.