Photo by Jani Kantokoski
הפערים בין בעלות לשכירות כשמדובר בנזקי מלחמה – ומה אפשר לעשות כדי לא להישאר בלי כלום
מערכת ישראל עסקים
הפגיעות הישירות מטילים שנראו בשבוע האחרון ברחבי הארץ מציפות את אחת השאלות הכואבות והלא מספיק מדוברות: מי מפוצה – ומי נותר בלי כלום? על פי החוק, רשות המיסים מפצה בעלי נכסים שניזוקו עקב פעולות מלחמה, אך מי ששוכר דירה או משרד – עלול לגלות שהוא לא זכאי לדבר, גם אם איבד את כל רכושו האישי.
הקרן לפיצוי נפגעי פעולות איבה מעניקה פיצוי על נזק ישיר למבנה, לרכב ולתכולה – אך רק כאשר מדובר בבעלות רשומה. שוכרים אינם נחשבים לניזוקים זכאים, אלא אם רכשו כיסוי ביטוחי פרטי מראש. במקרים רבים, מדובר באנשים שהשקיעו אלפי שקלים בציוד, ריהוט או מלאי – ונשארים כעת חסרי מענה.
ומה לגבי חלונות שהתנפצו מההדף, רכבים שנפגעו ברחוב או ציוד עבודה שהושמד? כל מקרה נבחן לגופו, ולעיתים קרובות יש צורך בהוכחות, הערכות שמאי ותיעוד מדויק.
המדריך להגשת תביעה מול רשות המיסים מצוי כאן:
מדריך לנפגעי רכוש במלחמה – רשות המיסים
אם אתם בעלי נכס – אל תחכו. אם אתם שוכרים – זה הזמן לבדוק האם יש לכם כיסוי, ומהן האפשרויות שלכם להוכיח נזק ולהגיש תביעה.
חשוב לדעת: את הדיווח הראשוני יש להגיש תוך 14 יום בלבד ממועד הפגיעה, ואת הבקשה המלאה לפיצוי – בתוך שלושה חודשים.
האם לדעתכם המדינה צריכה להחיל פיצוי גם על שוכרים?
האם חברות הביטוח צריכות לאפשר כיסוי חירום גם באמצע חוזה?
ומה הייתם עושים אחרת כדי להגן על עצמכם כלכלית?
נשמח לשמוע את דעתכם. שתפו, הגיבו, ותייגו בעלי עסקים שצריכים לדעת את זה עכשיו.