(צילום: גטי)
העלייה במחירי הדיור, ההכנסות הנמוכות וההסתמכות על תמיכה חיצונית מציבים את המגזר החרדי בסיכון פיננסי גובר. הבנקים מתחילים להקשיח תנאים למשכנתאות, והשאלה הגדולה היא – האם המודל הכלכלי הנוכחי של המגזר יכול להחזיק מעמד?
מערכת ישראל עסקים
המגזר החרדי בישראל מהווה חלק משמעותי מהאוכלוסייה, והוא גדל בקצב מהיר. אולם, לצד הצמיחה הדמוגרפית, המודל הכלכלי של המגזר מציב אתגר לא פשוט – שילוב נמוך יחסית בשוק העבודה, הכנסה ממוצעת נמוכה ותלות גבוהה בתמיכה ממשלתית וחוץ-ממשלתית. אחת הזירות המרכזיות שבהן מתחילים לראות את ההשלכות היא שוק המשכנתאות.
בשנים האחרונות, הבנקים החלו לנקוט במדיניות זהירה יותר מול לווים מהמגזר החרדי, מתוך חשש לגידול בסיכון האשראי. עליית מחירי הדירות, הריבית הגבוהה והיעדר בטוחות חזקות מספיק מצד הלווים מעלים שאלות כבדות משקל לגבי היכולת של משקי הבית החרדיים לעמוד בהתחייבויותיהם הפיננסיות. האם אנחנו מתקרבים למשבר פיננסי במגזר החרדי, או שהשוק יידע להתאים את עצמו למציאות החדשה?
הגורמים שמגבירים את הסיכון הפיננסי במגזר החרדי
תלות בתמיכות ממשלתיות וחוץ-ממשלתיות – הקצבאות הממשלתיות ותמיכת עמותות הן חלק בלתי נפרד מהכנסות רבות ממשקי הבית החרדיים. עם זאת, במצב של קיצוצים תקציביים או האטה כלכלית, התמיכות עלולות להצטמצם, ולהוביל ללחץ פיננסי כבד יותר על המשפחות.
שיעורי תעסוקה נמוכים – שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בקרב גברים חרדים נמוך משמעותית מהממוצע הארצי, כאשר רבים מהם לומדים בכוללים ואינם משתלבים בשוק העבודה. אמנם יש מגמת עלייה בשיעורי התעסוקה, אך היא עדיין איטית ואינה מספקת מענה להוצאות הגדלות של המשפחות החרדיות.
הוצאות גבוהות על דיור ומשפחה – משפחות חרדיות נוטות להיות גדולות מהממוצע בישראל, מה שמוביל להוצאות מחיה גבוהות משמעותית. בנוסף, הרצון להישאר בקהילות חרדיות יוצר ביקוש גבוה לדיור במקומות ספציפיים, מה שמוביל למחירי דיור גבוהים במיוחד.
היעדר ביטחונות מספקים לבנקים – רבים מלוקחי המשכנתאות החרדים אינם מחזיקים בנכסים משמעותיים או הון עצמי גבוה שיכול לשמש כבטוחה להלוואות. הבנקים, מצדם, נדרשים להתמודד עם סיכון אשראי גבוה יותר, ולכן הם מתחילים להקשיח את התנאים למתן משכנתאות במגזר.
כיצד הבנקים מגיבים?
הקשחת תנאי המשכנתאות – בנקים דורשים כיום אחוזי מימון נמוכים יותר עבור לווים מהמגזר החרדי, דורשים הכנסות מוכחות ויציבות תעסוקתית גבוהה יותר, ואף נמנעים מלאשר משכנתאות למשפחות שלא עומדות בתנאים מסוימים.
בקרות מחמירות יותר על יכולת ההחזר – חלק מהבנקים החלו לבצע ניתוחים פיננסיים מקיפים יותר לפני אישור הלוואות, תוך התחשבות לא רק בהכנסה נוכחית אלא גם בסיכויי הצמיחה העתידיים של משק הבית.
הגבלת היקף האשראי הכולל למשקי הבית החרדיים – מגמה נוספת היא הקטנת החשיפה הכוללת של הבנקים למגזר, מתוך חשש להצטברות חובות שלא ניתן יהיה לפרוע.
האם המודל הכלכלי של המגזר החרדי יכול לשרוד?
האתגרים הפיננסיים מייצרים צורך דחוף לשינוי במודל הכלכלי של המגזר החרדי. פתרונות כמו עידוד תעסוקה איכותית יותר, הגדלת שיעור ההשכלה האקדמית והמקצועית, ושיפור המודעות הפיננסית עשויים להקל על ההתמודדות עם המציאות הכלכלית המשתנה.
מצד שני, ישנה גם אחריות מצד המערכת הפיננסית והממשלתית למצוא פתרונות שיאפשרו למגזר החרדי לרכוש דיור בתנאים נגישים יותר, מבלי לגרום למשבר אשראי רחב היקף.
התשובה לשאלה האם המשבר הכלכלי במגזר החרדי בלתי נמנע תלויה במידה רבה ביכולת להסתגל לשינויים וליצור מסגרות חדשות שיאפשרו צמיחה כלכלית יציבה ובת-קיימא.
מה דעתכם?
האם לדעתכם הבנקים נוקטים במדיניות מוצדקת או שמדובר בהקשחה מיותרת של התנאים?
אילו פתרונות לדעתכם יכולים לסייע למשקי הבית החרדיים לצאת מהמצב הכלכלי המורכב?
האם יש מודלים כלכליים שיכולים להוות דוגמה להצלחה גם במגזר החרדי?
שתפו את מחשבותיכם בתגובות!
 |
ReplyForward |