אסדת תמר (צילום אתר נובל אנרג'י, shutterstock)
445 מיליארד שקל ממיסים על גז טבעי – כך חוזה רשות המיסים. אבל האם הכסף יגיע לכולנו?
מערכת ישראל עסקים
בזמן שהוויכוחים הפוליטיים עולים מדרגה, דווקא הנתונים הכלכליים מביאים בשורה מרעננת: בדיון שנערך השבוע בכנסת, חשפה רשות המיסים תחזית אופטימית במיוחד – הכנסות המדינה ממיסים על גז טבעי צפויות להגיע בטווח שבין 360 ל־445 מיליארד שקל בעשורים הקרובים.
הנתונים מתייחסים להכנסות כוללות ממיסים ישירים, תמלוגים והיטלים, ומתוכם בין 205 ל־264 מיליארד שקל צפויים לזרום לקרן העושר – אותה קרן ריבונית שנועדה לשרת את אזרחי ישראל בטווח הארוך.
מאחורי המספרים עומדים שני גורמים עיקריים:
הגידול המהיר ביצוא הגז למדינות שכנות ואירופה, על רקע משברים גיאופוליטיים ואנרגטיים
וגידול ברווחיות החברות המפיקות – שמחייב אותן בתשלום “היטל רווחי יתר” בהתאם לחוק ששינסקי
מדובר באחת התחזיות האופטימיות ביותר שפורסמו אי פעם בהקשר למשאבי הטבע של ישראל, והיא מציבה את הגז לא רק כמשאב אנרגטי – אלא כמנוע כלכלי רב עוצמה.
האם הכסף הזה באמת יגיע לאזרחים?
התשובה תלויה בממשלה, במדיניות השקעה נבונה של הקרן הריבונית, ובהחלטות על שימושים אפשריים לטובת חינוך, תשתיות, בריאות או השקעה באסטרטגיות צמיחה ארוכות טווח.
נכון להיום, ההכנסות לקרן עדיין מוגבלות – אך המגמה ברורה. ככל שהפקת הגז מתייעלת, ההכנסות גוברות, והפוטנציאל למינוף עתידי של הכלכלה האזרחית גובר.
האתגר: להימנע מהשגיאות של מדינות שהסתמכו רק על הכנסות ממשאבים טבעיים – מבלי לגוון השקעות או ליצור השפעה אמיתית על איכות החיים.
יש כאן הזדמנות היסטורית – וצריך לממש אותה באחריות.
עיקרי הדברים:
•תחזית הכנסות המדינה ממיסים על גז טבעי: 360–445 מיליארד שקל
•הכנסות לקרן העושר: 205–264 מיליארד שקל
•הצמיחה מגיעה מהגברת היצוא והיטל רווחי היתר
•אתגר מרכזי: ניהול חכם של הקרן ושימוש מושכל בכספים למען הציבור
מה אתם חושבים?
כיצד לדעתכם יש להשקיע את כספי קרן העושר?
האם יש לייעד את הכסף לשיפור השירותים האזרחיים – או להשקעות אסטרטגיות לעתיד?
כתבו לנו, שתפו עם קולגה, או תייגו יזם שיכול להפוך את ההון הלאומי – למנוע עסקי אמיתי.
כי כשיש עושר – נדרשת גם חוכמה.