קרקע בדרום (ארכיון) (צילום: חיים הורנשטיין)
מאות אלפי משפחות מחזיקות בנכסי נדל”ן רדומים בשווי כולל של 350 מיליארד שקל – והמשמעות הכלכלית רחבה הרבה יותר ממה שנדמה.
מערכת ישראל עסקים
דו”ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר שופך אור על אחת הפינות הפחות מדוברות אך המשמעותיות ביותר בשוק הנדל”ן הישראלי: כ-330 אלף משקי בית בישראל, כמעט 1 מכל 9, מחזיקים בקרקע פרטית פנויה למגורים. מדובר בשווי מצטבר של כ־350 מיליארד שקל (במחירי 2024), נתון שמעלה שאלות כבדות משקל על התנהלות, תכנון ועתיד שוק הדיור.
מה עומד מאחורי המספרים?
מרבית הקרקעות בישראל נמצאות בבעלות המדינה – כ-93% מהן – ורק 7% בבעלות פרטית. מתוך כלל הקרקעות, רק שליש נותרות זמינות לתכנון. בתוך אותו חלק זעיר, נתח משמעותי מוחזק על ידי משקי בית – ולא על ידי יזמים, חברות או המדינה. בעשור שבין 2010 ל-2019 נצברו כ-30.5% משווי הקרקעות בידי הציבור – שיא של כל הזמנים.
אם כך, נשאלת השאלה: מדוע אלפי קרקעות פרטיות, זמינות ומיועדות לבנייה, נותרות רדומות?
הסיבות מגוונות – ממתח רגולטורי ותכנוני, דרך היעדר כדאיות כלכלית בפריפריה, ועד לתפיסת הקרקע כהשקעה לעתיד או נכס משפחתי שלא נוגעים בו. עבור המדינה, מדובר באתגר; עבור הציבור, מדובר בפוטנציאל אדיר שעדיין לא מומש.
יש כאן נקודת מפתח לכל בעלי העסקים, המשקיעים והיזמים:
מאגר אדיר של קרקעות – שמוחזקות בידיים פרטיות – עשוי להפוך לאפיק השקעה, לבסיס לשיתופי פעולה, למודל לפיתוח מקומי או לבסיס ייזום קהילתי. כל קרקע כזו יכולה להפוך לפרויקט בוטיק, לשכונת מגורים, למרכז עסקי – או לעוגן קהילתי.
האם המדינה תעודד מימוש הקרקעות האלה דרך תמריצים חכמים, פתרונות מיסוי, או שותפויות פיתוח?
והאם הציבור יודע בכלל מה שווי הקרקע שבידיו, וכיצד ניתן להוציא ממנה ערך אמיתי?
זו הזדמנות לקרוא לבעלי קרקעות לעצור ולבחון מחדש: האם הקרקע שבידכם ממתינה לשעת כושר שלא מגיעה – או אולי אתם פשוט לא יודעים שהשעה כבר הגיעה?
הנתונים משרטטים תמונה בה חלק ניכר מההון הנדל”ני של ישראל לא מצוי בידי חברות ענק, אלא במשפחות, יחידים ומשקי בית – ובכך טמון גם הכוח וגם הפוטנציאל האדיר ליצירת פתרונות דיור, השקעה וצמיחה.
מה דעתכם על פיתוח מואץ של קרקעות פרטיות בבעלות ציבורית רחבה?
האם החזקה בקרקע הפכה ליעד השקעה ולא לפתרון מגורים?
האם יש לכם קרקע שאתם שוקלים לבנות עליה, למכור או לשתף פעולה לפיתוח?
מוזמנים לשתף אותנו בתובנות, אתגרים ורעיונות – ואולי אפילו להתחיל תהליך שמוציא את הפוטנציאל של הקרקע שלכם מהאדמה אל החיים.