חיילי מילואים (צילום: דובר צה"ל)
המדינה דורשת: מילואימניקים חייבים להגיש דו”ח שנתי לרשות המיסים. המשמעות? פחות מענק, יותר בירוקרטיה, ושאלות קשות על הוגנות כלפי מי שעוזבים הכל בשביל המדינה.
מערכת ישראל עסקים
דווקא כשנראה היה שהמדינה מתייצבת לצד אנשי המילואים עם מענקים מוגדלים כהוקרה על תרומתם – מגיע הטוויסט: כעת עליהם להגיש דו”ח שנתי למס הכנסה כתנאי לקבלת התשלום. מעבר לעומס הבירוקרטי, המשמעות הכלכלית ברורה – סכום המענק עשוי להצטמצם משמעותית.
לפי ההנחיה החדשה, המענקים שהועברו דרך צה”ל לא ייחשבו עוד כסכומים נקיים ממס, אלא כהכנסה החייבת בדיווח – ולעיתים אף במס. המשמעות בפועל: חלק גדול מהמילואימניקים יקבלו הרבה פחות ממה שציפו לו, במיוחד אלו שמרוויחים שכר בינוני או גבוה.
החלטה זו אינה רק טכנית – היא טומנת בחובה אמירה ערכית. כשהמדינה מצפה מאנשים לעצור את חייהם, לעזוב עסקים, משפחה ועבודה – היא חייבת להעניק להם גב ברור ונטול טריקים. הדרישה להגשת דו”ח שנתי יוצרת תחושת ניתוק בין ההצהרות לבין ההתנהלות בפועל.
גם לבעלי עסקים יש כאן השלכה ישירה. רבים מהמילואימניקים הם עצמאים או מנהלי חברות קטנות ובינוניות – אנשים שכל ימי הלחימה משכו עליהם עומסים כלכליים עצומים. במקום לספק להם ודאות, המדינה מוסיפה כעת שכבת חוסר ודאות נוספת, בדיוק כשיש צורך באמון ויציבות.
השאלה המרכזית היא לא רק כמה כל אחד יקבל, אלא איזה מסר שולחת המדינה לאלו שנושאים בעול – ואיך זה משפיע על תחושת השותפות, ההוגנות והסולידריות האזרחית.
מה דעתכם על ההחלטה?
האם יש דרך לתקן את המנגנון מבלי לפגוע בזכאות?
האם אתם מכירים בעל עסק שנפגע מהמענק המקוצץ?
כתבו לנו בתגובות, שתפו את הפוסט עם חברי מילואים או יועצים שמלווים עצמאים – והצטרפו לדיון על גבולות האחריות של המדינה כלפי אלו שנמצאים תמיד בחזית.