בניין בבת ים שנפגע מטיל איראני (צילום: קובי קואנקס)
תכנית ממשלתית חדשה צפויה לשנות את כללי המשחק בשוק הנדל”ן – ומציבה בפני בעלי נכסים, יזמים ורשויות מקומיות שאלות כבדות משקל
מערכת ישראל עסקים
בצל המאמצים לשקם שכונות שלמות שנפגעו מירי טילים בדרום ובאזורים נוספים, מסתמנת תפנית דרמטית: הממשלה שוקלת לאפשר הכללת עד 25% מהבניינים שלא ניזוקו כלל – בתוך מתחמי השיקום המואצים של הפינוי-בינוי. ההיגיון ברור – לאחד תמהילים שלמים, לפשט תהליכים תכנוניים, לייעל תשתיות – ולמנוע “איים” תקועים בלב השכונה החדשה.
אבל עם ההזדמנות, מגיע גם הוויכוח הציבורי. האם מדובר בהזדמנות אמיתית לשיקום עירוני כולל – או במסלול עוקף הסכמה לדיירים שלא נפגעו ורוצים להישאר במקומם?
המתווה המדובר כולל פיצויים מוגדלים לדיירים, ואף אופציה להפקעת זכויות בקרקע במקרים של סירוב מתמשך – נושא רגיש שמעלה שאלות משפטיות, קהילתיות וערכיות. המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, שהתנגדה תחילה למהלך, נתנה לאחרונה אור ירוק – אבל אישורו הפוליטי עדיין עומד בספק.
לבעלי נכסים, יזמים, עורכי דין ורשויות מקומיות מדובר בטריטוריה חדשה ומורכבת:
• האם ניתן להכריח בעל דירה שלא נפגעה להצטרף לפרויקט?
• כיצד מגדירים את “השכונה הנפגעת”?
• אילו תמריצים יהפכו את המהלך לאטרקטיבי לדיירים, ולא רק ליזמים?
• איך מאזנים בין שיקום מהיר לצדק חברתי והסכמה רחבה?
בצד ההזדמנות – לחדש תשתיות, לשפר ערכים ולשנות מציאות – קיימים גם סיכונים של התנגדויות, עיכובים ותביעות.
יזמים שפועלים באזורי סיכון, כמו עוטף עזה, שדרות, נתיבות ואשקלון, צריכים להיערך – משפטית, תכנונית וקהילתית – לקראת שיח חדש מול בעלי דירות, שמרגישים שלא נפגעו – אבל ייתכן ויימצאו עצמם “בפנים”, לטוב או לרע.
למי ששואף להוביל שינוי אורבני של ממש – ולא רק לנצל חלון הזדמנויות קצר – זהו הזמן לגלות מנהיגות אמיצה, רגישות קהילתית וחשיבה יצירתית.
האם המתווה הזה יפרוץ את הדרך לשיקום עירוני מקיף או יהפוך למוקד התנגדות ציבורית חריפה?
מה דעתכם על הכללת בניינים שלא נפגעו בתוך מתחם שיקום מואץ?
כיצד הייתם מגיבים אם דירתכם הייתה כלולה בתכנית כזו למרות שלא ניזוקה כלל?
האם לדעתכם זהו צעד הכרחי לצורך שיקום כולל – או פתח מסוכן להפקעות עתידיות?
מוזמנים לשתף, להגיב, ולתייג קולגות או שכנים שהמהלך הזה עלול להשפיע עליהם. השיח הציבורי מתחיל כאן.