יורופייטר טייפון (צילום: Airbus)
עסקה בשווי 200 מיליון יורו עם רפאל יורדת מהפרק – והמשבר בין מדריד לירושלים הולך ומעמיק.
מערכת ישראל עסקים
ספרד ממשיכה להחריף את צעדיה הכלכליים נגד ישראל, והודיעה על ביטול עסקה לרכישת מערכות תצפית והכוונת ירי מתוצרת רפאל למטוסי היורופייטר שלה. היקף העסקה – כ־200 מיליון יורו – ממחיש את עוצמת הפגיעה, לא רק מבחינה מדינית אלא גם עבור התעשיות הביטחוניות הישראליות.
זהו כבר המהלך הרביעי בחודשים האחרונים מצד ממשלת ספרד, שכלל גם ביטול עסקאות נרחבות עם אלביט מערכות – בהן הצטיידות במשגרי רקטות, תחמושת לנשק קל ואף עסקה להצטיידות בטילי ספייק. הרצף מלמד על מדיניות מתמשכת ולא על אירוע חד־פעמי.
השלכות המהלך אינן מצטמצמות רק בהפסד כספי. ספרד, כחברה באיחוד האירופי ונאט”ו, שולחת מסר מדיני חריף שמקרין על מדינות נוספות ביבשת. צעדיה יוצרים אפקט דומינו אפשרי, שבו מדינות נוספות עשויות לשקול מחדש עסקאות ביטחוניות עם ישראל, בעיקר על רקע הלחץ הציבורי והפוליטי באירופה.
עבור התעשיות הביטחוניות בישראל – רפאל, אלביט והתעשייה האווירית – מדובר באתגר אסטרטגי. החברות נאלצות להתמודד עם מציאות שבה לא רק התחרות הטכנולוגית קובעת, אלא גם האקלים המדיני והפוליטי. עם זאת, חשוב לזכור כי שווקים אחרים – במיוחד באסיה, אמריקה הלטינית ואפריקה – ממשיכים להפגין עניין רב במערכות ישראליות מתקדמות.
הסוגיה מעלה שאלה רחבה יותר על התלות של ישראל בשוקי היצוא הביטחוני באירופה, ועל הצורך לגוון שווקים ולהעמיק קשרים עם מדינות שמגלות יציבות ועמדה חיובית יותר כלפי ישראל.
מה דעתכם –
האם החרם הספרדי הוא סימן לבאות ותחילתו של מגמה אירופית רחבה יותר?
כיצד צריכות החברות הביטחוניות והמדינה להגיב – בחיזוק קשרים מחוץ לאירופה, או במאמצי גישור מול הממשלות ביבשת?
נשמח לשמוע את מחשבותיכם, ולפתוח דיון על ההשלכות הכלכליות והאסטרטגיות של החרם.