Photo by RUT MIIT on Unsplash
דווקא הדור שגדל עם קוד ביד אחת ואייפון בשנייה – מוצא את עצמו מודר מהתעשייה שהייתה אמורה לחבק אותו. גיוסים בהקפאה, עלויות גבוהות, והיעדר מדיניות ממשלתית מותאמת – דוחפים את ג’וניורי ההייטק לשוליים. את המחיר נשלם כולנו.
מערכת ישראל עסקים
נתון מדאיג אך לא מפתיע: רק אחד מכל עשרים מועמדים ג’וניורים מתקבל כיום למשרה ראשונה בהייטק. הכניסה לעולם הטכנולוגיה, שהייתה בעבר פתוחה ונגישה יותר, הפכה למסלול מכשולים כמעט בלתי אפשרי לצעירים – גם אם הם מצטיינים, מוכשרים, ובעלי השכלה טכנולוגית איכותית.
מאחורי ההידרדרות הזו עומדים שלושה גורמים מרכזיים:
• עלויות ההעסקה – בעיקר בכל הנוגע להדרכה, זמן ניהול וחניכה.
• האטה משמעותית בקצב הגיוסים מאז משבר 2022.
• והיעדר תמריצים ממשלתיים לחברות שמעסיקות עובדים ללא ניסיון.
בעבר, חברות טכנולוגיה הבינו את הערך שבטיפוח דור העתיד. היום – הרווח המיידי מדבר חזק יותר. משרות ג’וניור מוחלפות בקבלני משנה, אוטומציה או מיקור־חוץ במדינות זולות יותר. והתוצאה? דימום איטי אבל עקבי של המומנטום האנושי שהיה ליבת הצמיחה של ההייטק הישראלי.
עבור מדינה שרואה בעצמה “סטארט־אפ ניישן”, הנתון הזה הוא לא רק תמרור אזהרה – אלא איום אסטרטגי. בלי טיפוח שיטתי של עובדים צעירים, לא תישאר כאן תעשייה תחרותית בעוד חמש שנים.
במקביל, הצעירים עצמם – דור מחובר, לומד, יזמי ובעל תודעה טכנולוגית עמוקה – נשארים מאוכזבים, מותשים ולעיתים נוטשים את התחום. חלקם מנסים את מזלם באירופה, ארה״ב, או עוברים לעולמות אחרים: שיווק, תעשייה מסורתית ואפילו עזיבת התחום כולו.
אם לא תיעשה פעולה יזומה – תקציבית, רגולטורית ותודעתית – לעידוד קליטה של ג’וניורים, ישראל תאבד את מנוע הצמיחה הטכנולוגי שלה כבר בעשור הקרוב.
עיקרי הדברים:
– רק 5% מהג’וניורים מצליחים להיכנס לעבודה ראשונה בהייטק.
– הסיבות המרכזיות: עלויות, האטה בגיוסים, היעדר מדיניות תומכת.
– ישראל עלולה לאבד דור שלם של טאלנטים – מה שיפגע בכלל התעשייה בעתיד.
– יש צורך בתמריצים, הכשרות מעשיות, שיתופי פעולה בין מגזריים, ותודעה חדשה מצד המעסיקים.
ומה אתם חושבים?
האם הייתם שוכרים ג’וניור גם במחיר של הדרכה והשקעה בטווח הקצר?
מה הפתרון – רגולציה, סבסוד, שינוי תרבותי או אולי הכל יחד?
האם נתקלתם בג’וניורים מעולים שפשוט לא קיבלו הזדמנות?
שתפו אותנו, תייגו חברות שמובילות שינוי בתחום, והציעו רעיונות לפרויקטים שיכולים להכניס מחדש את הדור הצעיר להייטק – כי עתיד התעשייה מתחיל בהחלטה של כל אחד מאיתנו.