סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI (צילום shutterstock)
בזמן שחברות טכנולוגיה מתחרות על כל אחוז שוק, ענקית הבינה המלאכותית משנה כיוון ומציבה ערכים לפני מניות. האם מדובר ברוח חדשה של אחריות עסקית – או באסטרטגיה מחושבת להרוויח אמון ציבורי?
מערכת ישראל עסקים
בעולם שבו כל סטארט־אפ שואף להפוך ל"חד קרן" וכל מהלך נבחן דרך עיני המשקיעים, המהלך האחרון של OpenAI – החברה שמאחורי אחד המוצרים החזקים והמשפיעים ביותר של השנים האחרונות – מצליח להפתיע את כולם. דירקטוריון החברה הודיע כי היא מוותרת על התוכנית להפוך לגוף למטרות רווח מלא, ובמקום זאת תקדם מודל ייחודי: הקמת חברה־בת מסוג PBC (Public Benefit Corporation) שתשלב פעילות עסקית יחד עם מחויבות מוצהרת למטרות חברתיות.
לכאורה, זהו שינוי גישה אידיאולוגי. בפועל – זה מהלך בעל משמעויות עסקיות וכלכליות כבדות משקל. PBC היא צורת התאגדות נדירה יחסית בעולם ההייטק, שדורשת מהחברה להוכיח שמטרותיה הציבוריות אינן נופלות בחשיבותן מהמטרות הרווחיות. כלומר, לצד פיתוח המוצרים, עליה להוכיח שהיא פועלת למען טובת הכלל: שמירה על פרטיות, שקיפות, אחריות מוסרית ושירות לכלל הציבור.
מה הסיבות שמאחורי ההחלטה הזו? ראשית, לחץ גובר מצד קהילת המדע, החברה האזרחית והרגולטורים, הקוראים להגבלת הכוח וההשפעה של מערכות בינה מלאכותית. שנית, משקיעים אסטרטגיים החלו להעדיף גופים שמוכיחים אחריות סביבתית וחברתית, כחלק מהמדדים החדשים להשקעות אחראיות (ESG). לבסוף, מדובר בצעד תדמיתי חכם שמאפשר ל־OpenAI לבדל את עצמה מסיליקון ואלי הציני והחזירי שמזוהה יותר מדי עם רווחים ופחות מדי עם בני אדם.
לבעלי עסקים בישראל, זהו שיעור חשוב באופן שבו ניתן להחזיק במקל משני קצותיו: מצד אחד, להמשיך לפתח, לגדול ולגייס – ומצד שני, לבנות אמון ארוך טווח מול הציבור, הרגולטורים והשותפים העסקיים. גם עסקים קטנים ובינוניים יכולים לאמץ מודלים של אחריות כפולה: להיות גם פרקטיים וגם ערכיים, גם טכנולוגיים וגם קהילתיים.
בעידן שבו הציבור דורש יותר שקיפות, הצרכנים מצביעים בארנק והמשקיעים בוחנים השפעה – המודל של OpenAI עשוי להפוך לתקדים עולמי. הוא מאותת על מגמה רחבה שבה כל עסק, גם כזה שעוסק בקוד ובאלגוריתמים, חייב לשאול את עצמו לא רק איך הוא מרוויח – אלא גם למה.
ייתכן שבעתיד הקרוב נראה יותר חברות שמחפשות לא רק גידול במכירות אלא גם גידול בתרומה לחברה. זו מגמה שכבר ניכרת בישראל: סטארט־אפים משלבים יעדים חברתיים במודל העסקי, חברות טכנולוגיה בוחנות את ההשפעה האתית של המוצרים שלהן, וקרנות השקעה שואלות שאלות חדשות לפני שהן מכניסות יד לכיס.
איזו מין חברה אתם רוצים לבנות?
האם לדעתכם ניתן להרוויח כסף וגם לעשות טוב – או שמדובר באשליה?
האם לקוחות היום באמת מעריכים עסקים שפועלים למען מטרה גבוהה יותר?
אם הפוסט הזה עורר אצלכם מחשבה, שתפו אותו עם שותף או קולגה שנמצאים בצומת דומה. אולי זה הזמן לחשוב מחדש על הייעוד העסקי – לא רק על השורה התחתונה.