ביג גלילות(צילום: קובי קואנקס)
מאבק ציבורי, חקיקה מקומית ולחץ פוליטי הביאו לירידה של שליש בפדיון השבת בקניון הפתוח, וחושפים את השבר הכלכלי שמתחולל מתחת לפני השטח
מערכת ישראל עסקים
המספרים לא משקרים: ירידה של 32% במכירות בשבתות בביג גלילות מאז תחילת המאבק נגד פתיחתו בשבת, היא הרבה מעבר לסטטיסטיקה. מדובר בנורת אזהרה חדה לבעלי עסקים שפועלים במרחבים הציבוריים – וחשופים לגלים משתנים של לחצים חברתיים, משפטיים ופוליטיים.
המתח סביב פתיחת מרכזים מסחריים בשבת הוא לא חדש. אבל כשהנתונים הכלכליים הופכים לחדים כל כך, ההשלכות אינן רק תדמיתיות – אלא ישירות ועמוקות בכיס של כל בעל עסק שפועל בשטח. עסקים קטנים ובינוניים ששוכרים שטחים בקניון, חנויות מותג, מסעדות ובתי קפה – כולם חווים את הפגיעה, גם אם לא קיבלו את ההחלטות בעצמם.
הקונפליקט כאן איננו רק סביב "דת ומדינה". הוא הרבה יותר עמוק: האם מרכזי מסחר בפריפריה של תל אביב יכולים להרשות לעצמם לפעול בשבת? האם בעלי עסקים זעירים צריכים להיכנע ללחץ ציבורי שלא תלוי בהם? האם חוקי עזר עירוניים צריכים להכתיב את שעות הפעילות של אזור מסחר חופשי?
כשעסקים במתחם ביג גלילות סופגים ירידה חדה כל כך בפדיון – מדובר באות קריאה לכל עסק שפועל בשטחים ציבוריים משותפים. המרחב העסקי בישראל הולך ונשלט יותר על ידי רגולציה מקומית ולחץ קהילתי, והמשמעות היא שכל החלטה ניהולית – גם אם נראית טכנית – יכולה להפוך מהר מאוד לקרב תקשורתי ולמשבר הכנסות.
מה הפתרון? שקיפות, ניהול סיכונים, ודיאלוג חכם עם הקהילה. עסקים שלא לוקחים בחשבון את הדינמיקה המקומית – ימצאו את עצמם משלמים את המחיר, גם אם לא פעלו בניגוד לחוק. מצד שני, מי שידע לתכנן קדימה, לבנות מודלים עסקיים מגוונים, ולבחור את מיקומו האסטרטגי – יוכל גם ליהנות מהיתרונות של גמישות תפעולית ומערכת יחסים בריאה עם הסביבה בה הוא פועל.
האם עסקים חייבים לוותר על פעילות בשבת כדי לשרוד? לא בהכרח. אבל הם חייבים לדעת מה הסיכון – ולבנות אסטרטגיה ברורה בהתאם.
מה אתם חושבים – האם עסקים צריכים להישמע ללחץ הציבורי או להגן על חופש הפעולה שלהם?
כיצד הייתם מתמודדים עם ירידה כזו בפדיון – ומהן האלטרנטיבות?
האם יש מקום לפתרונות גישור בין הצרכים של הציבור הדתי והחילוני בזירות מסחר?
שתפו את הפוסט עם בעלי עסקים שפועלים בקניונים או במרכזים פתוחים – הגיע הזמן לשיח אסטרטגי על עסקים, קהילה ושבת.