תווי שי שלא מומשו, כסף שנשאר אצל חברות המתנות וכללים שמחייבים להזכיר לצרכנים שיש להם יתרה שמחכה למימוש: מאחורי השי לחג מסתתר שיעור חשוב לכל מעסיק — העלות של המתנה והערך שהעובד מקבל ממנה אינם אותו דבר.
מערכת ישראל עסקים
עוד מעט מגיע החג, ואיתו אחד הטקסים הקבועים במקומות העבודה בישראל:
השי לחג.
המעסיק משלם. העובד מקבל. כולם אומרים חג שמח.
אבל מה קורה למתנה שהעובד לא באמת רוצה?
ומה קורה לכסף כאשר תו המתנה בכלל לא ממומש?
כאן מסתתר פרט שרבים מהעובדים והמעסיקים אינם מכירים:
בתווי מתנה מסוימים, כאשר השובר אינו ממומש, הכסף ששולם עבורו נשאר אצל החברה המנפיקה בהתאם למודל ולתנאי השובר.
חשוב לא פחות לדייק: אין פירוש הדבר שרוב תווי המתנה אינם ממומשים. ברוב המקרים הם כן ממומשים.
אבל יתרות שנשכחות או אינן מנוצלות הן תופעה ממשית מספיק כדי שהדין בישראל יסדיר גם את הדרך שבה מזכירים לצרכנים שהכסף עדיין מחכה להם.
ב־2026 נכנסו לתוקף הוראות חדשות בתחום.
בתווים כספיים חדשים שהונפקו לאחר 22 במרץ 2026, חובת יידוע על יתרה חלה, בתנאים הקבועים בדין, כאשר נותרו בתו יותר מ־50 שקל.
לגבי תווים רלוונטיים שהונפקו בין 14 באפריל 2022 ל־21 במרץ 2026, הרף הוא יתרה של יותר מ־100 שקל.
גם לתוקף יש משמעות.
כאשר תו קנייה כפוף להוראות חוק הגנת הצרכן ומוגבל בזמן, תקופת התוקף שלו אינה יכולה להיות קצרה מחמש שנים ממועד ההנפקה.
לא כל שובר, זיכוי או מתנה כפופים בהכרח לאותם כללים, ולכן חשוב לבדוק את סוג התו ואת תנאיו.
אבל מבחינת המעסיק, הסיפור הגדול אפילו יותר פשוט.
נניח שהענקתם לעובד מתנה בשווי 500 שקל.
מבחינת העסק הוצאתם 500 שקל.
אבל אם העובד לא רוצה את המוצר, לא מוצא היכן לממש את השובר, משתמש רק בחלק ממנו או פשוט שוכח ממנו — האם באמת הענקתם לו ערך של 500 שקל?
לא בהכרח.
המעסיק יכול לשלם את מלוא מחיר המתנה — והעובד עדיין לקבל רק חלק מהערך שלה.
וזה שיעור חשוב הרבה מעבר לשי לחג.
עסקים מוציאים כסף על רווחת עובדים, אירועים, מתנות והטבות כדי לגרום לאנשים להרגיש שמעריכים אותם.
אבל העלות למעסיק והערך לעובד אינם אותו דבר.
בקבוק יין יוקרתי לעובד שלא שותה.
מארז מזון שהמשפחה אינה צורכת.
מוצר לבית שכבר יש לעובד.
או תו לרשתות שבהן הוא כמעט לא קונה.
כולם יכולים להיות מתנות מכובדות — ועדיין לייצר מעט מאוד ערך למי שקיבל אותן.
ופה דווקא לעסק קטן יש יתרון.
חברה עם אלפי עובדים מתקשה להתאים מתנה לכל אדם.
מעסיק עם 10, 20 או 50 עובדים יכול לעיתים פשוט לתת בחירה.
ולא בהכרח צריך להגדיל את התקציב.
אפשר להציע כמה חלופות ולתת לעובד לבחור את האפשרות שמתאימה לו יותר.
מתנה טובה אינה נמדדת רק בכמה המעסיק שילם עליה — אלא בכמה ערך העובד הרגיש שהוא קיבל.
לכן לפני הזמנת השי השנה, אל תשאלו:
“האם אהבתם את המתנה של שנה שעברה?”
אנשים מנומסים.
שאלו:
“אם הייתם יכולים לבחור — מה באמת הייתם רוצים לקבל השנה?”
יכול להיות שהתשובה תחסוך לכם כסף.
ויכול להיות שאותו תקציב בדיוק יגרום לעובדים להרגיש שקיבלו הרבה יותר.
כי בסופו של דבר, המתנה הכי יקרה היא לפעמים דווקא זו ששילמתם עליה — ואף אחד לא באמת רצה.
ומה אצלכם?
מה המתנה הכי מוצלחת שקיבלתם ממקום עבודה — ומה קיבלתם, חייכתם, אמרתם “תודה רבה” ומעולם לא השתמשתם בו?
כתבו בתגובות. התשובות יכולות להפוך למדריך שימושי למעסיקים לפני החג.
הצטרפו לקהילת ישראל עסקים, מבית מועדון העסקים של ישראל — כדי להבין לא רק מה קורה, אלא מה זה אומר לעסק שלכם.
להצטרפות לקהילה:
https://chat.whatsapp.com/DaUQIEWijekGRci1Gx7TJw?s=sw&p=i&ilr=4&amv=1