חנות סבון. התחילה מחנות סבון ברחוב שנקין (צילום: ורד ברנר)
המפעל בקריית גת ייסגר, המרכז הלוגיסטי והמטה ייסגרו עד 2026 – סופו של עידן בייצור הקוסמטיקה המקומי
מערכת ישראל עסקים
אחד המותגים המוכרים והאהובים שנולדו בלב תל אביב – SABON – מודיע על סגירת כלל פעילות הייצור בישראל. המפעל בקריית גת, המרכז הלוגיסטי והמטה צפויים להיסגר בהדרגה עד יוני 2026, כשעתידם של למעלה מ־200 עובדים עדיין לא ברור.
החברה, שהחלה את דרכה ב־1997 כחנות סבונים קטנה ברחוב שנקין, הפכה עם השנים למותג בינלאומי מצליח – וכיום נמצאת בבעלות תאגיד הקוסמטיקה הצרפתי איב רושה. כעת, עם ההחלטה להעביר את הייצור לחו”ל, נרשם סדק כואב נוסף באמון שבין מותגים מקומיים לעובדיהם ולציבור הלקוחות.
לפי הודעת החברה, אין כוונה לסגור את רשת החנויות בישראל, אך המשמעות ברורה: הקשר הישיר בין המותג לבין הייצור המקומי – נחתך. ההבטחה ל”מוצר כחול לבן” תוחלף כנראה בשלטים של “תוצרת אירופה”, והציבור הישראלי יידרש לבחור: האם להמשיך לתמוך במותג שהחל כאן – או להפנות גב בעקבות הסגירה והפיטורים.
המהלך מציב אתגר גם לרגולטורים, לראשי ערים תעשייתיות כמו קריית גת, ולמוסדות המדינה – כיצד שומרים על תעשייה ישראלית חיה ובועטת מול גל עולמי של ריכוזיות, חיסכון והתייעלות על חשבון העובדים?
לסיכום,
SABON סוגרת את פעילות הייצור בישראל – ומותירה מאחור מאות עובדים ומשק תעשייה מקומי
החנויות ימשיכו לפעול, אך תדמית המותג המקומי עלולה להיפגע
זהו רגע מבחן לעובדים, לצרכנים – ולמדיניות התמיכה בתעשייה הישראלית
האם לדעתכם יש הצדקה צרכנית להחרים מותג שמפסיק לייצר בישראל?
איך הייתם מציעים להתמודד עם גלי הפיטורים והפסקת הייצור המקומי?
ואיך אפשר לחזק את הכדאיות של ייצור ישראלי מול חלופות זולות מחו”ל?
שתפו את הפוסט עם מי שמאמין בתעשייה מקומית, או תייגו בעל עסק שמכיר מקרוב את הדילמה.
כי כל מוצר שמיוצר כאן – הוא לא רק עסק. הוא גם בחירה.