יוקר המחיה בישראל (צילום shutterstock)
איך ייתכן שבעוד מדד מחירי המזון בעולם ירד בכ־5.7% בשלוש וחצי השנים האחרונות, בישראל נרשמה עלייה של יותר מ־16% במחירי המזון לצרכן? הנתונים מחדדים פער מטריד – סל המזון בישראל יקר בממוצע ב־36% ממדינות ה־OECD, ובמוצרי יסוד הפער מזנק ל־73%.
מערכת ישראל עסקים
בדיון שנערך בוועדת הצעירים בכנסת, הוצגו נתונים שממחישים כי הבעיה איננה בעלויות הייצור בלבד, אלא במבנה שוק ריכוזי ובחוסר פיקוח אפקטיבי. יו”ר הוועדה, ח”כ נעמה לזימי, ציינה כי ישראל מובילה ביוקר המחיה בעולם המפותח, כאשר בתחום המזון הפערים מול העולם הפכו לדרמטיים. בנוסף, מחקר הכנסת מצביע על כך שמאז תחילת 2021 מחירי המזון בישראל זינקו בקצב מהיר יותר ממדד המחירים לצרכן, בין היתר כתוצאה ממחסור בהיצע בתקופת הקורונה, השפעות מלחמת חרבות ברזל, עליות במחירי תשומות חקלאיות, וכן בעיות מבניות בשוק.
העובדה שמדד המזון העולמי ירד במונחים דולריים בעוד המדדים בישראל מבוססים על שקלים, מצביעה על כך ששינויים בשער המטבע אינם מסבירים את מלוא הפער – מה שמחדד את הצורך בבחינה מעמיקה של תחרותיות, רגולציה ומבנה השוק המקומי.
האתגר המרכזי הוא לא רק להוריד מחירים בטווח הקצר, אלא לשנות את מנגנוני התמחור והיבוא כך שיתרמו ליציבות לטווח הארוך. עבור עסקים בתחום המזון, הקמעונאות והיבוא, מדובר בהזדמנות לחדשנות תפעולית – מהרחבת ערוצי יבוא מקביל ועד אימוץ טכנולוגיות חכמות לניהול מלאי והפחתת עלויות.
האם לדעתכם הפתרון טמון בפתיחת השוק ליבוא חופשי יותר, או בהגברת הפיקוח על רשתות המזון?
מה הניסיון שלכם כצרכנים או כבעלי עסקים בהתמודדות עם יוקר המחיה?
שתפו אותנו בתגובות, שלחו את הפוסט הזה לחבר שמתעניין בכלכלה הישראלית, או תייגו קולגה מתחום המזון שמכיר את האתגרים מבפנים.