מנכ"ל גוגל סונדר פיצ'אי עם מחשב קוונטי שפיתחה החברה(צילום: Google)
מי יגיע ראשון לפריצת דרך במחשוב קוונטי, ומי יניע את מהפכת ה־AI שתשנה את מאזן הכוחות בעולם?
מערכת ישראל עסקים
בשקט אך בעוצמה, מתנהל כיום אחד המאבקים האסטרטגיים החשובים ביותר של המאה ה־21. לא מדובר במלחמות סחר או במאבקי רגולציה, אלא במרוץ עולמי אחר שליטה בטכנולוגיה שתגדיר את העשורים הקרובים – המחשוב הקוונטי.
המחשוב הקוונטי מבטיח יכולת חישובית אדירה, שמסוגלת לפרק בעיות שהיום נראות בלתי אפשריות: פיצוח הצפנות, סימולציות מורכבות לפיתוח תרופות, אופטימיזציה של שרשראות אספקה והאצה דרמטית של יכולות בינה מלאכותית. מי שיחזיק ביתרון בתחום זה, לא רק יוביל את החדשנות, אלא גם יזכה בעוצמה גיאו־פוליטית וכלכלית שאין לה תקדים.
המשמעות היא שמדינות כמו ארצות הברית, סין והאיחוד האירופי משקיעות מיליארדים במרוץ, לצד ענקיות טכנולוגיה דוגמת Google, IBM, Microsoft וסטארטאפים חלוצים. הקרב אינו רק טכנולוגי – הוא כלכלי, ביטחוני ותרבותי כאחד. כפי שהנפט הגדיר את המאה ה־20, כך המחשוב הקוונטי צפוי להגדיר את המאה ה־21.
עבור ישראל, השאלה איננה האם להצטרף למרוץ, אלא כיצד. עם יתרונות ברורים בתחומי הסייבר, ה־AI והמחקר האקדמי, יש לנו חלון הזדמנויות להיות שחקן משמעותי בזירה הקוונטית. שילוב נכון של השקעות ממשלתיות, יזמות פרטית ושיתופי פעולה בינלאומיים יכול להציב את ישראל בשורה הראשונה.
למנהלים ובעלי עסקים המשמעות כפולה: מצד אחד, עליהם לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות, כדי להיערך לשיבושים צפויים בתחומי האבטחה, המימון והלוגיסטיקה. מצד שני, יש כאן הזדמנות נדירה להשתלב מוקדם במערכות אקוסיסטם חדשות – מספקי פתרונות ועד משתמשים ראשונים – ולהפוך לחלק מהחזית של המהפכה.
המסר ברור – מי שינצח במרוץ הזה לא ישפיע רק על הטכנולוגיה, אלא על כלכלת העולם, הביטחון הלאומי ומבנה החברה.
האם לדעתכם דווקא החברות הגדולות ינצחו במרוץ, או שמא פריצת הדרך תגיע מסטארטאפ נועז?
מהו התפקיד שישראל צריכה לקחת לעצמה במאבק הזה – מובילה, שותפה או צרכנית טכנולוגיה?
ואיך בעלי עסקים יכולים כבר היום להיערך לשיבושים שהקוונטום יביא איתו?
נשמח לשמוע את מחשבותיכם, ולקרוא אתכם בשיח שיכול להגדיר את המחר העסקי.