אסף רפפורט | צילום: נתנאל טוביאס
חברת הסייבר וויז, בהובלת אסף רפפורט, מעלה את הרף בכל הנוגע למשרדים מודרניים עם מעבר לבניין חדש במתחם שרונה בתל אביב. חמישה מפלסים, 5,500 מ"ר של חלל עבודה מתקדם, ומאות עובדים שייהנו לא רק מסביבת עבודה טכנולוגית מתקדמת – אלא גם מתפריט יוקרתי מבית רותי ברודו. מה עומד מאחורי הבחירה האסטרטגית, וכיצד זה עשוי להשפיע על תרבות העבודה בעולם ההייטק הישראלי?
מערכת ישראל עסקים
בזמן שחברות רבות ממשיכות לאמץ מודלים של עבודה היברידית, וויז בוחרת להמר על המשרד הפיזי – ובגדול. המעבר למתחם שרונה הוא הרבה מעבר להחלטה לוגיסטית. מדובר בהצהרה ברורה על חשיבותה של סביבת עבודה מעוצבת, יצירתית ושיתופית בעידן הפוסט-קורונה. החברה תהיה השוכרת היחידה בבניין החדש, מהלך שמעניק לה חופש עיצובי מוחלט ליצירת חוויית עבודה שמטשטשת את הגבולות בין משרד לבית.
הבחירה במתחם שרונה אינה מקרית. מדובר באחד האזורים המבוקשים ביותר לעסקים, המשלב בניינים לשימור עם חדשנות אורבנית. מיקום אסטרטגי זה מאפשר לעובדים גישה נוחה, קרבה למסעדות ולמרכזי בילוי, ויוצר סביבת עבודה ששואפת להעניק לעובדים יותר מסתם שולחן וכיסא.
אך גולת הכותרת של המהלך היא ללא ספק השותפות הקולינרית עם קבוצת R2M של רותי ברודו, שתספק לעובדי וויז חוויית הסעדה בסטנדרטים הגבוהים ביותר. זהו צעד נוסף במגמה שבה משרדים הופכים למוקדים המשלבים חוויות לייף סטייל, מתוך הבנה שסביבת עבודה איכותית משפרת את הפרודוקטיביות ושביעות הרצון של העובדים.
השאלה הגדולה היא האם מהלך כזה מסמן שינוי רחב יותר בתעשיית ההייטק. בשנים האחרונות ניכרת מגמה שבה חברות רבות צמצמו שטחי משרדים, אך וויז מציגה גישה הפוכה: חיזוק הנוכחות הפיזית, יצירת חוויית עבודה הוליסטית והשקעה בסביבת העבודה כחלק מהאסטרטגיה העסקית.
מהלך כזה גם מעלה שאלות לגבי עתיד שוק המשרדים בישראל. האם יותר חברות יאמצו גישה דומה? האם הקונספט של משרד כ"בית שני" יהפוך לסטנדרט בענף ההייטק? ואיך זה ישפיע על גיוס ושימור טאלנטים בסביבה תחרותית כל כך?
מה דעתכם על המהלך של וויז? האם לדעתכם זהו העתיד של סביבת העבודה, או שמדובר במודל ייחודי שלא יתאים לכל חברה? האם אתם רואים ערך בהשקעה כזו במשרדים, או שהשוק ימשיך לכיוון עבודה מרחוק? שתפו אותנו בתובנות שלכם!