קרדיט: רפי דלויה
היא מפתחת טכנולוגיות לרכב, מנייתה זינקה פי 3, אבל כמעט כל הכסף הולך לקריפטו. האם זו אסטרטגיה חדשנית – או מהלך נואש להסחת דעת מהבעיות העסקיות?
מערכת ישראל עסקים
חברת זוז פאוור (Zuz Power), שפועלת בתחום טכנולוגיות טעינה מהירה לרכבים חשמליים, הודיעה על גיוס של 180 מיליון דולר במסגרת סבב PIPE – כלומר, הצעת מניות למשקיעים מוסדיים במחיר נמוך ממחיר השוק. אלא שהכותרת האמיתית נמצאת בשורה התחתונה: כ־95% מהגיוס, כ־171 מיליון דולר, יושקעו ברכישת ביטקוין.
למרות שהמניה זינקה פי 3 בשבועיים האחרונים, החברה מתמודדת עם קשיים פיננסיים, שכוללים שחיקת הכנסות, תחרות גוברת וקשיי מימוש מסחריים בטכנולוגיה שלה. ההחלטה להזרים את עיקר כספי הגיוס לקריפטו – ולא לליבת הפעילות – מעוררת הרמת גבה בקרב אנליסטים, משקיעים ובעלי עניין.
מה בעצם קורה כאן?
מצד אחד:
– החברה מנסה לנצל את המומנטום בשוק הקריפטו, ולחבור לגל של חברות ציבוריות כמו MicroStrategy ו־Tesla, שרכשו ביטקוין כאסטרטגיה לשמירת ערך.
– מנהלי החברה אולי רואים בביטקוין נכס גידור לטווח ארוך, נוכח אינפלציה, שחיקת מטבע והיעדר רווחיות תפעולית מיידית.
מן הצד השני:
– הסטת הכסף מהפעילות העסקית לליבת השקעות ספקולטיבית, דווקא כאשר החברה עדיין לא הגיעה ליציבות – נתפסת כמהלך מסוכן או חסר כיוון.
– מדובר באיתות שהחברה אולי מאבדת אמון ביכולת לייצר ערך מהפעילות הטכנולוגית שלה, ומנסה “לקנות זמן” באמצעות השקעה באקטיב הנחשק של הרגע.
במקביל, החברה הכריזה על צעדי התייעלות ובחינה של הזדמנויות עסקיות נוספות, אך לא סיפקה פירוט מהותי, מה שמעיד על מצב של חיפוש כיוון או חוסר ודאות אסטרטגי.
האם זה צעד גאוני או תמרור אזהרה?
המשקיעים חלוקים:
– יש מי שרואה במהלך ניסיון נועז להפוך את זוז פאוור ל־“Hybrid holding” – גם טכנולוגיה וגם השקעות פיננסיות.
– אחרים רואים בכך מהלך שיווקי קצר־טווח שבא לחפות על חולשה עסקית – ועלול לחשוף את החברה לתנודתיות הקיצונית של שוק הקריפטו.
האם לדעתכם השקעת הון מגיוס ציבורי בביטקוין מצדיקה את עצמה כשאין רווחיות ליבה?
האם חברות טכנולוגיה צריכות בכלל להשקיע בנכסים דיגיטליים – או להתמקד בלב העשייה שלהן?
ואיך הייתם מרגישים אם הייתם משקיעים במניה – וגיליתם שהכסף שלכם קונה קריפטו במקום לפתח מוצרים?
מוזמנים לשתף דעות, לתייג אנליסטים, יזמים או משקיעים מהתחום – ולהצטרף לדיון שנוגע בלב הסוגיה של 2025:
מה הגבול בין חדשנות אמיצה לבין הימור עסקי מסוכן?