מגרש לפיתוח / צילום: בר אל
הפשרה ששווה ליזמים מאות מיליוני שקלים – אבל מסתירה גם סיכונים שכדאי להכיר לפני שחוגגים
מערכת ישראל עסקים
פסיקה דרמטית בשוק הנדל״ן: בעקבות תביעה ייצוגית שהוגשה נגד רשות מקרקעי ישראל ורשות המיסים, ייאלצו הרשויות להשיב כ־300 מיליון שקל ליזמים וחברות נדל”ן, לאחר שאלה שילמו “הוצאות פיתוח נוספות” אך קיבלו קבלה במקום חשבונית מס – ובכך נמנע מהם לקזז את המע”מ.
לפי ההסדר, יזמים שהשתתפו במכרזי רמ”י ושילמו תשלומים שמהווים לכל דבר “עסקה חייבת”, יהיו זכאים להחזר – בגין השנים האחרונות בהן הוצאה להם קבלה בלבד. ההחזר צפוי להתבצע לאחר בדיקות פרטניות, בהתאם להוכחת התשלומים ותנאיהם.
אבל לא הכול ורוד. מומחים מזהירים כי לצד ההחזר הכספי, ההסדר פותח גם שאלות רגולטוריות חדשות: האם כעת תסווג רמ”י כ”עוסק” לצורכי מע”מ? האם תעלה עלויות הפיתוח במכרזים הבאים? ומה המשמעות של ההכרה הרטרואקטיבית על פרויקטים עתידיים?
יזמים צריכים להבין – מדובר בצעד תקדימי שמחזק את עמדת הקבלנים והמשקיעים מול רשויות המדינה, אך גם עלול לייקר ולסבך מהלכים בעתיד. מעבר לכך, ההחזר לא אוטומטי – והוא דורש איסוף מסמכים, ניתוח עסקאות קודמות, ולעיתים גם ייעוץ משפטי וחשבונאי ייעודי.
מה חשוב לדעת כבר עכשיו?
• אם השתתפתם במכרז של רמ”י בעשור האחרון – בדקו אם קיבלתם קבלה במקום חשבונית
• ניתן לפנות לרשות המיסים ולהגיש בקשה מסודרת להחזר בהתאם להסדר
• שקלו עלות-תועלת: לעיתים ההליך הבירוקרטי ארוך ולא מצדיק את סכום ההחזר
• מומלץ להתייעץ עם רואה חשבון שמכיר את פסק הדין והשלכותיו
מה אפשר ללמוד מהמהלך הזה?
• גם מול גופים ממשלתיים – דין וחשבון חייב להיות שקוף, מדויק ונתמך במסמכים
• שקיפות מסחרית אינה פריבילגיה – אלא זכות בסיסית של יזמים מול הרשויות
• תביעות ייצוגיות יכולות לחולל שינוי מבני גם בענפים שנראו “אטומים” בעבר
• כל מסמך, קבלה או חוזה – עלולים להפוך לראיה משפטית רבת משמעות בהמשך הדרך
האם אתם או לקוחות שלכם נפגעתם ממצב דומה?
האם לדעתכם ההסדר מצדיק את הבירוקרטיה – או רק מסבך את השוק?
איך הייתם רוצים לראות את המדינה מתנהלת מול יזמים בעתיד?
כתבו לנו, שתפו את הפוסט עם יזם או רו”ח רלוונטי – ופתחו את הדיון שיכול לחסוך (או להחזיר) הרבה מאוד כסף.