חשבונות בנק בחו״ל, קריפטו ושכר דירה הובילו את הדיווחים במסגרת נוהל הגילוי מרצון. עכשיו, כשהנוהל הסתיים, הנתונים מספקים הצצה מעניינת למקומות שבהם נוצרים פערי דיווח — וגם תזכורת חשובה לבעלי נכסים, משקיעים ובעלי עסקים.
מערכת ישראל עסקים
1.89 מיליארד שקל.
זה היקף ההון וההכנסות שלא דווחו בעבר ונחשפו במסגרת 823 בקשות שהוגשו לרשות המסים בנוהל הגילוי מרצון שהסתיים בסוף אוגוסט.
אבל מעניין יותר לראות מאיפה הגיע הכסף.
הסכום הגדול ביותר נחשף בחשבונות בנק בחו״ל: 197 בקשות ובהן כ־623.1 מיליון שקל.
בקריפטו הוגשו 203 בקשות, ובהן נחשפו כ־482.5 מיליון שקל. דווקא כאן צפוי סכום המס הגדול ביותר מבין הקטגוריות המרכזיות — כ־51 מיליון שקל.
שכר דירה הוביל במספר הפניות: 324 בקשות ובהן כ־358.2 מיליון שקל.
בסך הכול מעריכה רשות המסים בשלב זה את קרן המס שתיגבה מהבקשות בכ־152.6 מיליון שקל. חשוב להדגיש: אלה סכומים המבוססים על הצהרות המבקשים והערכות ראשוניות, והמס הסופי עשוי להשתנות.
ויש כאן פרט מעניין במיוחד: כמחצית מכל 823 הבקשות הוגשו רק באוגוסט — החודש האחרון שבו ניתן היה להשתמש בנוהל.
הנוהל אפשר למי שעמד בתנאיו לדווח מיוזמתו על הכנסות והון שלא דווחו, לשלם את המס ולהימנע מהליך פלילי. כעת הוא הסתיים, ולפי הדיווחים אין כרגע כוונה לחדש אותו.
עבור בעלי עסקים ומשקיעים, זו בדיוק הנקודה שכדאי לעצור בה.
חשבון בחו״ל, נכס שמושכר, פעילות בקריפטו או הכנסה צדדית אינם בהכרח דבר חריג. אבל הם עלולים ליצור חובות דיווח ומס שאנשים אינם תמיד מודעים להן — במיוחד כשהכסף נמצא מחוץ לחשבון העסקי הרגיל.
לכן הבדיקה החשובה אינה “האם העלמתי מס?”, אלא שאלה פשוטה יותר:
האם יש לי הכנסה, נכס או פעילות פיננסית שלא בדקתי מעולם עם רואה החשבון או יועץ המס כיצד צריך לדווח עליה?
כי אחד הדברים שה־1.9 מיליארד האלה ממחישים היטב הוא שכסף שלא עובר דרך העסק הרגיל עדיין יכול לעבור דרך מערכת המס.