© Photo by Davide Bonaldo/SOPA Images/LightRocket via Getty Images
מקינזי חוגגת 100 שנה וממשיכה לייצא את דור המנהיגים הבא של ההייטק, הכלכלה והיזמות
מערכת ישראל עסקים
בתוך עולם עסקי שמודד הצלחה לפי שימור עובדים ומדדים פנימיים, מקינזי & Co – אחת מחברות הייעוץ העסקי המשפיעות בעולם – בחרה מסלול אחר. מסלול שבו המטרה היא לא להחזיק עובדים לטווח ארוך, אלא להפוך אותם למנהיגים בזירה הגלובלית. והמסלול הזה עובד.
לרגל חגיגות ה־100 לחברה, קשה להתעלם מהטביעות שהיא השאירה גם בישראל: אסף רפפורט (Wiz), אורי לוין (Waze), דניאל שליט (קרן Catalyst), ואפילו מנכ”ל גוגל העולמית סונדר פיצ’אי – כולם יוצאי מקינזי. רשימה חלקית בלבד. הם אולי עזבו את החברה, אבל לקחו איתם את ה־DNA האסטרטגי, החשיבה המבנית, והיכולת להניע שינוי עמוק במערכות מורכבות.
מה הסוד? תרבות ארגונית שמאמינה בפיתוח עמוק של עובדים, השקעה לא רק במשימות אלא גם באנשים, ותחושת שליחות ברורה: לבנות את המנהיגים של המחר. במקום לשמר – מצמיחים. במקום לחשוש מנטישה – חוגגים אותה.
המודל הזה לא מתאים לכל ארגון, אבל בעלי עסקים בישראל יכולים ללמוד ממנו כמה שיעורים חיוניים:
•כשהמיקוד הוא בפיתוח אישי וראייה רחבה, העובד הופך לנכס – גם אחרי שיעזוב.
•כשיש תשתית של מצוינות, תהליכי קבלת ההחלטות הופכים מדויקים ויעילים.
•וכשחושבים לטווח ארוך, מגלים שגם “עובד זמני” יכול להיות שותף אסטרטגי בעתיד.
בישראל, שבה רבים מהעסקים הקטנים והבינוניים נאבקים בשימור עובדים או ב”חוסר נאמנות”, אולי הגיע הזמן לאמץ מודל אחר: לא לכפות הישארות, אלא לטפח גדילה. ליצור תרבות שבה כל עובד עובר דרך משמעותית, גם אם בסופה הוא יבחר להמריא הלאה.
בסוף, ההשפעה האמיתית של עסק לא נמדדת רק ברווח – אלא באנשים שיצאו ממנו ויצרו שינוי. מקינזי היא לא רק “חברת ייעוץ” – היא חממה של הנהגה.
האם אתם משקיעים בפיתוח אישי של עובדים, גם אם ברור שלא יישארו לאורך זמן?
מה מונע מעסקים בישראל לאמץ תרבות של שחרור ובנייה – ולא רק שימור?
איזה שינוי הייתם עושים בגישה שלכם לניהול אנשים, אם הייתם יודעים שיום אחד הם יהיו לקוחות, שותפים או משקיעים שלכם?
שתפו את הפוסט עם יזם או מנהל שנמצא בדיוק בצומת הזו, או תייגו מישהו שגדל במקום שעיצב לו את הדרך להצלחה.