אילוסטרציה(צילום: EPA)
מה קורה כשאחד ממנועי הצריכה המרכזיים של המשק מושבת? מאות אלפי עובדים נמצאים בדרך לחל”ת, והמערכת כולה מתחילה לחרוק.
מערכת ישראל עסקים
קבוצת מליסרון, מהשחקניות הבולטות בענף המסחר בישראל, שיגרה התרעה ברורה לשר הכלכלה: אם לא תתאפשר פתיחה חלקית של הקניונים – אלפי עסקים יקרסו, ומאות אלפי עובדים ייאלצו לעזוב את עבודתם. לא מדובר רק בקמעונאות – אלא בשרשרת שלמה הכוללת שירותים, תחזוקה, אבטחה, לוגיסטיקה ושיווק.
המתווה שהציעה מליסרון כולל פתיחה מצומצמת, בכפוף למגבלות בטיחות מחמירות – תו סגול מוגבר, הגבלת מספר מבקרים, שעות פעילות מופחתות, ומערך מיגון ופיקוח הדוק. המטרה: לאזן בין המשך פעילות כלכלית לבין שמירה על בטיחות הציבור.
לצד המאבק הבריאותי, מתפתח כאן משבר עומק כלכלי. עסקים קטנים ובינוניים הפועלים מתוך הקניונים – מחנויות נעליים ועד דוכני מזון – מדווחים על קריסה תזרימית. אלו שלא נסגרים לחלוטין, חיים על אוויר. עבורם, כל יום נוסף של סגירה הוא פגיעה ישירה בכושר ההישרדות.
הקניון הוא לא רק מרכז קניות – הוא מרכז חיים עירוני. החלטות לגביו משפיעות על מאות אלפי משפחות, ועל תחומים כמו נדל”ן, תעסוקה, אשראי צרכני והמרחב העירוני כולו.
השאלה איננה רק אם לפתוח – אלא איך. והאם נצליח לייצר מודלים של תפעול זהיר שמאפשרים למשק להמשיך לפעול גם בתנאים חריגים.
מה דעתכם? האם נכון לפתוח את הקניונים באופן חלקי ובתנאים מחמירים?
אילו פתרונות הייתם מציעים למנוע את הפגיעה הקשה בעסקים הקטנים במרכזי המסחר?
איך ניתן לשלב בין בריאות הציבור לבין קיום כלכלי ראוי?
מוזמנים לשתף יזמים וקמעונאים שנפגעו מהסגירה, או לתייג בעלי עסקים מתוך הקניונים שחשוב לשמוע את קולם.
ביחד – מחזירים לעסקים את האוויר.