טראמפ ובולסונרו בבית הלבן ב-2019. "אתה מקבל יחס נורא"(צילום: רויטרס)
נשיא ברזיל לולה דה סילבה יוצא חזיתית נגד דונלד טראמפ: לאחר שהאחרון איים להטיל מכסי ענק על יבוא מברזיל – תוך קישור מפתיע להליך המשפטי נגד בולסונארו – לולה משיב בחריפות: “טראמפ לא מינה את עצמו לקיסר של העולם”. הקרב על המכסים הופך במהרה למאבק על ריבונות, שלטון החוק – וההשפעה האמריקאית באמריקה הלטינית.
מערכת ישראל עסקים
הדיפלומטיה הבינלאומית רותחת: טראמפ, בנאום פומבי לפני כשבוע, הצהיר כי אם ייבחר שוב – יטיל מכסי מגן של עד 50% על סחורות ברזילאיות, בשל מה שכינה “חוסר ההוגנות במדיניות הסחר וההתנהלות הבזויה נגד בעלי ברית”. ברקע, עומד לא אחר מאשר ז’איר בולסונארו – הנשיא לשעבר של ברזיל, ובעל ברית קרוב של טראמפ, שנמצא כעת בעיצומו של הליך פלילי מתוקשר.
לולה, הנשיא הנוכחי, לא נשאר אדיש – ובמסיבת עיתונאים תקף את טראמפ באופן ישיר: “ברזיל לא תיכנע לסחיטה פוליטית. שלטון החוק אצלנו אינו למכירה, גם אם מדובר בידידים לשעבר של הבית הלבן”.
האמירה הזו חושפת את מה שמתחולל מאחורי הקלעים של המדיניות הגלובלית: טראמפ משתמש באיומי סחר כאמצעי לחץ פוליטי לא רק על יריבים – אלא גם על בעלי ברית של יריביו הפוליטיים. עבור לולה, זו לא רק פגיעה בכלכלה – אלא ניסיון לערער על עצמאותה המשפטית של ברזיל.
המתיחות הזו מסמלת מגמה רחבה יותר: עידן שבו מכסים, רגולציה וסנקציות הופכים לכלי אסטרטגי שמשולב בתוך מאבקים פוליטיים.
עבור עסקים בינלאומיים, משקיעים ויצואנים – זו קריאת השכמה. מי שמתכנן פעילות גלובלית בשנת 2025 לא יכול להסתפק בנתונים כלכליים בלבד. הוא חייב לנתח גם את הסיכונים הגיאו־פוליטיים והרגולטוריים – ולהבין כיצד לחצים דיפלומטיים ישפיעו על שווקים, תעריפים, וגישה לשווקים זרים.
עיקרי הדברים:
– טראמפ איים להטיל מכסי יבוא של 50% על ברזיל – בין היתר על רקע משפטו של בולסונארו.
– נשיא ברזיל לולה תקף בחריפות: “טראמפ לא נבחר לקיסר של העולם”.
– ברקע: מאבק על עצמאות מערכת המשפט, השפעה פוליטית ויחסי סחר בין המעצמות.
– עסקים וסוחרים חייבים להיערך להשפעות בלתי צפויות של מתיחות דיפלומטית על תנועת הסחורות וההשקעות.
ומה אתם חושבים?
האם מהלכים כאלה הם שימוש לגיטימי בכוח כלכלי – או ניסיון פסול לערבב פוליטיקה ומשפט בינלאומי?
האם עסק בינלאומי יכול להרשות לעצמו להתעלם ממתחים כאלה בעת קבלת החלטות אסטרטגיות?
האם הגלובליזציה של העשור הקודם פינתה את מקומה לעולם שבו כל עסקה דורשת גם הבנה גיאו־פוליטית עמוקה?
נשמח לשמוע את דעתכם, תובנות מהשטח, או דרכים שאתם מיישמים כדי להיערך לעולם משתנה.
שתפו את הפוסט, או תייגו עמיתים שפועלים בזירה הבינלאומית – כי המשחק כבר לא מתנהל רק על פי הכללים של אתמול.