גדי מזור, מנכ''ל BioCatch / צילום: באדיבות BioCatch
“תמיד חושבים שמי שנופל בהונאות זה מבוגרים ונשים. למעשה אלה צעירים בני 25–35” – כך מציין גדי מזור, מנכ”ל BioCatch, חברה ישראלית פורצת דרך בתחום אבטחת הסייבר. האמירה הזו לא רק שונה מהסטיגמות הרווחות, אלא חושפת פן פסיכולוגי עמוק שמעניין כל מי שעוסק בניהול, יזמות או חינוך פיננסי.
מערכת ישראל עסקים
הצעירים הם דור שנמצא כל הזמן ברשת – עובדים מהנייד, מבצעים עסקאות באפליקציה, חיים בעולם שבו המהירות חשובה יותר מהזהירות. זה דור שרגיל ללחוץ על “אשר” בלי לקרוא את האותיות הקטנות, להאמין בלינקים מהירים ולהגיב ברגע. דווקא הביטחון הטכנולוגי שלהם הופך אותם לפגיעים יותר, כי הם פחות עוצרים לשאול שאלות.
מזור מסביר כי הקורבנות האמיתיים אינם אלה שנראים חלשים, אלא דווקא האנשים שנמצאים בעומס, בלחץ ובהסחות דעת תמידיות. וכשזה מתחבר לצורך שלהם להוכיח הצלחה, להתקדם מהר ולסגור עוד עסקה – הסיכון גדל.
בעולם העסקי, זהו לקח חשוב. יזמים ובעלי עסקים לא נופלים בגלל חוסר ידע, אלא בגלל תחושת “לי זה לא יקרה” והאמונה שהם מספיק חכמים כדי לזהות מלכודות. בפועל, מי שלא מייצר לעצמו מנגנוני בקרה – יועצים, בדיקות רקע, עצירה לפני החלטות גדולות – עלול לשלם מחיר כבד.
במישור ההתנהגותי, מה שמכשיל הוא לא חוסר אינטליגנציה אלא חוסר תשומת לב. ההונאות בנויות על ניצול של רגעי חולשה אנושיים: עייפות, חיפזון, לחץ חברתי או רצון להיראות “מבינים”. זה נכון לחשבון הבנק של צעיר בן 30, וזה נכון גם לחברה שמנהלת מיליונים.
לכן, המסר של מזור הוא כפול: להבין שכולנו חשופים – ושדווקא מי שחושב שהוא חסין, עלול להיות הקורבן הבא. ובעסקים כמו בחיים – הקשבה, בקרה ותשומת לב לפרטים הקטנים הם ההגנה האמיתית.
האם אתם מזהים בעצמכם את הדפוס הזה – הביטחון שמוביל לפגיעות?
אילו מנגנוני בקרה אתם מפעילים כדי לא ליפול להבטחות נוצצות מדי?
ואם הייתם צריכים לתת טיפ אחד לדור הצעיר כדי להימנע מהונאות – מה הייתם אומרים?