Photo by Vitaly Gariev on Unsplash
בעולם העסקי של 2025, השחיקה בקרב מנכ”לים ומנהלים בכירים כבר אינה תופעה שולית – אלא מגיפה ניהולית שמאיימת על צמיחה עסקית, על שוק העבודה ועל חוסנה של הכלכלה כולה. חברות משקיעות הון עתק בשימור עובדים ובגיוס טאלנטים, אך לעיתים קרובות מתעלמות מהנקודה הקריטית ביותר: השחיקה בצמרת, בקרב מי שנושאים את עיקר האחריות הארגונית.
מערכת ישראל עסקים
כאשר מנכ”ל נשחק, הוא אינו נשחק לבד. ההשלכות מחלחלות לכל דרגי החברה – מהנהלה בכירה ועד לעובדים בשטח. החלטות הופכות להססניות, תרבות הארגון מתערערת, והמוטיבציה הכוללת נפגעת. במציאות שבה מהירות תגובה ויכולת קבלת החלטות הן קריטיות, השחיקה הזו עלולה להפוך מנקודת חולשה אישית – לבעיה עסקית מערכתית.
דו”ח Gallup לשנת 2025 מציג נתון מדאיג במיוחד: 44% מהמנהלים בארה”ב מדווחים על שחיקה מתמשכת – יותר מאשר העובדים עצמם. הנתון הזה מאיר באור חדש את יחסי העבודה: מי שאמור להחזיק את הספינה יציבה – מתקשה בעצמו לעמוד בגלי השחיקה.
חשוב להבין: שחיקה איננה רק בעיה בריאותית או פסיכולוגית, אלא בעיה עסקית מהותית. מחקרים עדכניים מצביעים על קשר ישיר בין רמות שחיקה גבוהות בקרב מנהלים לבין ירידה בתוצאות עסקיות – החל מתחלופת עובדים מוגברת, דרך ירידה בפרודוקטיביות, ועד פגיעה בחדשנות.
ובכל זאת, יש כאן גם פתח להזדמנות. חברות שמבינות את המשמעות האסטרטגית של ניהול שחיקה בצמרת, בונות תוכניות ייעודיות למנהלים: מסגרות תמיכה, ייעוץ, תהליכי פיתוח אישיים ומודלים גמישים יותר של עבודה. השקעה במנהלים היא השקעה ישירה ביציבות ובחוסן העסקי לטווח ארוך.
ב־2025, שחיקה ניהולית אינה עוד שיחה בחדר סגור – אלא נושא אסטרטגי בליבת ההנהלה. חברות שידעו לזהות את הסימנים בזמן ולתת מענה אמיתי – יזכו ביתרון תחרותי ברור בעולם שבו המנהיגות העסקית היא המשאב היקר ביותר.
האם לדעתכם ארגונים בישראל נותנים מענה אמיתי לנושא השחיקה בקרב מנהלים בכירים?
מהי הדרך הנכונה – טיפול פרטני במנהלים או שינוי תרבותי מערכתי?
ואיך אפשר להפוך את ניהול השחיקה מכלי תגובתי – לאסטרטגיה עסקית מניעה?