נזקי הפגיעה הישירה בבת ים(צילום: גיל נחושתן)
כשהשיקום הוא לא רק תיקון של מה שנהרס, אלא הזדמנות לתכנן עתיד ירוק, חסכוני ובטוח יותר
מערכת ישראל עסקים
במהלך מבצע “עם כלביא”, כ־39 אלף מבנים ברחבי ישראל ניזוקו, חלקם נהרסו כליל, והמדינה עומדת בפני גל עצום של תביעות, הערכות נזק, ופרויקטים של שיקום ותשתיות. אבל בתוך ההרס והכאב – מתבהרת תמונה אחרת, שקטה יותר, אך לא פחות חשובה: הזדמנות נדירה להאיץ מהלך לאומי של בנייה ירוקה, חכמה ובת־קיימא.
השאלה המרכזית אינה רק איך משקמים מהר, אלא איך משקמים נכון – כך שהמבנים החדשים ישרתו את הדיירים טוב יותר, יהיו עמידים יותר לאיומים ביטחוניים ואקלימיים, ויתמכו בכלכלה מקומית מתקדמת.
למה דווקא עכשיו?
• הון ציבורי זורם – פיצויים, תקציבי שיקום ומימון ביטוחי מאפשרים השקעה בתשתיות איכותיות
• שינוי תכנוני נדרש ממילא – תב”עות חדשות, היתרים והיתכנות הנדסית יוצרים פתח לסטנדרט מחודש
• מודעות אזרחית ורגולטורית גוברת – הציבור פתוח יותר מתמיד לשינויים שיבטיחו איכות חיים, בטיחות והתייעלות אנרגטית
• טכנולוגיה זמינה וזולה מאי פעם – מיזוג בין פתרונות בידוד, אנרגיה מתחדשת, מערכות אוורור חכמות, ובקרה בזמן אמת
השיקום הזה יכול – וצריך – להפוך לדור הבא של הדיור הציבורי, של ההתחדשות העירונית, ושל התשתיות הלאומיות. זה הרגע לקבוע שסטנדרט הבנייה הבא בישראל כולל מערכות סולאריות, חומרים מבודדים, מיחזור מים, גגות ירוקים וניהול אנרגיה אוטונומי.
הדבר דורש מדיניות אמיצה:
• רגולציה שתתעדף פתרונות ירוקים בתהליכי שיקום
• תמריצים ליזמים שיבחרו בבנייה מקיימת
• שיתוף פעולה עם המגזר העסקי, חברות טכנולוגיה, אקדמיה וקהילות מקומיות
• הפיכת ערים משוקמות לערי מודל של קיימות וביטחון
ישראל כבר הוכיחה שהיא יודעת להפוך משבר להזדמנות. כעת, במבחן האקלים, הביטחון והדיור – אסור לנו לפספס את ההזדמנות הזאת.
איך אתם רואים את העתיד של השכונות שייבנו מחדש?
האם המדינה צריכה לחייב תקן ירוק בכל מבנה שיוקם בתהליך השיקום?
ואיפה לדעתכם נמצא האיזון בין עלות, יעילות, וצורך מיידי בשיכון מחדש?
כתבו לנו, שתפו אנשי מקצוע, יזמים או מהנדסים שאתם מכירים – וצרפו את קולכם ליוזמה שיכולה לשנות את פני הבנייה בישראל לדורות.