גדי גנון, מנהל ה-AI הראשי של בנק הפועלים.צילום: פלג אלקלעי
מהלך אסטרטגי עם משמעויות רחבות – האם זה הצעד שיביא את הבינה המלאכותית למרכז הבנקאות הישראלית?
מערכת ישראל עסקים
בנק הפועלים הודיע על מינויו של גדי גנון לתפקיד מנהל הבינה המלאכותית הראשי (Chief AI Officer), תחת סמנכ”ל הטכנולוגיה והדיגיטל ארז רחמיל. השניים שיתפו פעולה בעבר בחברת הגיימינג הבינלאומית פלייטיקה – וכעת מביאים את הניסיון והחזון לעולם הפיננסים.
לצד ההתלהבות ממינויו, מדובר בצעד מהותי שמעיד על שינוי עמוק: בנק הפועלים מאותת שהבינה המלאכותית אינה רק כלי עזר – אלא ליבת האסטרטגיה הטכנולוגית והעסקית שלו לשנים הקרובות.
מה משמעות המהלך עבור עולם העסקים והפיננסים בישראל?
1. כניסת AI להנהלות הבכירות: הקמת תפקיד ייעודי ל-AI ברמת ניהול בכירה מאותתת על התחייבות ארוכת טווח לשילוב בינה מלאכותית לא רק ברובד התפעולי – אלא גם בקבלת החלטות, אסטרטגיה, שירות לקוחות וניהול סיכונים.
2. השפעה ישירה על לקוחות ועסקים: בנק הפועלים משרת מיליוני לקוחות ועסקים – והמהלכים שיינקטו בתחום AI ישפיעו על מודלים של אשראי, חיזוי תזרים, איתור הונאות, התאמה אישית של מוצרים, ועוד.
3. מגמה שמושכת גם חברות אחרות: ברגע שבנק מהגדולים במשק עושה צעד כזה – ייתכן שנראה גופים נוספים במשק, כולל בנקים, חברות ביטוח ורגולטורים – ממהרים להקים מערכי AI מתקדמים משלהם.
גנון נחשב לאחד המומחים הבולטים בתחום הדאטה והבינה המלאכותית, עם רקורד מוכח של בניית תשתיות טכנולוגיות מבוססות AI לשווקים גלובליים. מעברו מפלייטיקה – בה פותחו מערכות למידה חכמות מבוססות התנהגות משתמשים – לעולם הבנקאות, מרמז על שאיפה ליישם תובנות מעולמות הדיגיטל, המשחקים והאנליטיקה לתוך אחד התחומים השמרניים ביותר.
שאלת המפתח כעת היא – איך ישפיע החיבור הזה על הלקוחות עצמם? האם נראה בעתיד הקרוב בנק חכם שמקדים צרכים, מזהה משברים, מציע פתרונות בהתאמה אישית – ואולי אפילו הופך ליועץ עסקי אקטיבי?
מה אתם חושבים?
האם מינוי מנהל AI בבנק הוא מהלך שיחולל שינוי אמיתי – או טרנד זמני?
כיצד לדעתכם יכולים עסקים קטנים ובינוניים בישראל ליהנות מהמהפכה הזו?
האם הגיעה העת שגם בעסק שלכם יהיה אחראי על בינה מלאכותית?
שתפו את הפוסט עם קולגה מהתחום הפיננסי או הטכנולוגי – ושאלו אותו: מי מנהל אצלכם את ה-AI?