מדפים בסופר (אילוסטרציה) (צילום: יובל חן)
חובות של 32 מיליון שקל, רכישת סניפים בסכום נמוך משמעותית, ונאמן שמונה לפקח – האם תוכנית השיקום תציל את הרשת או רק תמתן את הנפילה?
מערכת ישראל עסקים
רשת המרכולים סופר סיטי, שפעלה בעיקר בפריפריה ובשכונות הערים, נקלעה לחובות בהיקף של 32 מיליון שקל, ונראה היה שהיא בדרך לקריסה. אלא שבית המשפט המחוזי בתל אביב קבע אחרת: תוכנית שיקום כלכלי אושרה, במסגרתה יימכרו סניפים נבחרים לחברת סופר ספיר תמורת 4.5 מיליון שקל בלבד – ובמקביל יישמרו 75 מקומות עבודה.
במסגרת ההליך, הרשת תעבור למסלול הבראה תחת פיקוחו של נאמן, שיפקח על תזרים המזומנים, ינהל את ההתקשרויות מול הספקים, וישגיח על ביצוע ההסכם מול הרוכשת.
מבחינה עסקית, מדובר באירוע מרתק – אך גם מטריד.
– שווי הנכסים שנמכרו לעומת גובה החוב – מדגיש עד כמה מצבה הפיננסי של הרשת הידרדר.
– העובדה שבית המשפט אישר את ההסדר מראה כי קיים פוטנציאל להמשך פעילות, לפחות חלקית, והצלה של שרידי הרשת.
– הכניסה של סופר ספיר לתמונה יכולה לרמז על מגמה מתרחבת של רכישת רשתות כושלות במחירים נמוכים – תוך שליטה מחודשת על מיקומים לוקאליים ושווקים שכונתיים.
עבור מאות אלפי לקוחות – ובעיקר עבור 75 העובדים שעתידם היה לוט בערפל – מדובר באור בקצה המדף.
אך מעבר לכך, הסיפור של סופר סיטי מדגיש מגמה רחבה יותר:
רשתות קמעונאיות קטנות ובינוניות מתקשות לשרוד מול ענקיות כמו שופרסל, רמי לוי ו־יינות ביתן. שילוב של עלויות תפעול גבוהות, לחצי אשראי מהבנקים, תחרות מחירים אגרסיבית, ורפורמות רגולטוריות – הופכים את השוק לפחות סלחני מאי פעם.
ליזמים, משקיעים ובעלי עסקים בתחום הקמעונאות – זהו תמרור אזהרה:
ניהול תזרים קפדני, מו”מ הדוק מול ספקים, והגנה משפטית בשעת משבר – הפכו לכלים הכרחיים לשרידות עסקית.
האם לדעתכם ניתן היה להציל את סופר סיטי מוקדם יותר?
מה דעתכם על ההסדר – מהלך נכון או פתרון זמני בלבד?
והאם רכישת סניפים כושלים ע”י שחקנים חדשים היא דרך בריאה לשיקום או רק מיתוג מחדש של הכישלון?
שתפו מהניסיון שלכם, תייגו אנשי עסקים מהתחום, או ספרו איך אתם נערכים לגל השינויים בקמעונאות.
המדפים אולי יתמלאו מחדש – אבל האמון, הוא זה שצריך שיקום עמוק יותר.