הצפיפות, ההזנחה והתשתיות הקורסות זועקות לשינוי – אבל ההתחדשות העירונית במגזר החרדי עדיין תקועה. איך שוברים את הקיפאון ומניעים מהלך שיכול להציל שכונות שלמות?
מערכת ישראל עסקים
התחדשות עירונית הפכה בשנים האחרונות לאחד הכלים המרכזיים לפתרון משבר הדיור בישראל – אך דווקא באזורים שבהם הצורך הוא הגדול ביותר, המהלך נתקע שוב ושוב. שכונות חרדיות רבות, המאופיינות בצפיפות קיצונית, מחסור בתשתיות, הזנחה תחזוקתית, ומצב סוציו־אקונומי מאתגר, אינן מצליחות להשתלב בגל ההתחדשות שמתרחש בשכונות אחרות בישראל.
הסיבה לכך אינה רק כלכלית או רגולטורית – אלא תרבותית וקהילתית. החשש משינויים סביבתיים, חוסר אמון ביזמים, חשדנות כלפי מהלכים מבחוץ, והיעדר ידע מקצועי נגיש – יוצרים קיר בלתי נראה שמונע מהתהליך לצאת לדרך. מצד אחד, המשפחות רוצות תנאים טובים יותר. מצד שני, הן לא מוכנות לשלם את המחיר הרגשי והקהילתי הכרוך בכך.
בעלי עסקים, יזמים וקובעי מדיניות שרוצים להניע שינוי אמיתי חייבים להבין שהפתרון לא טמון רק במספרים – אלא בבניית שיח חדש עם הקהילה.
דרושה גישה שמתחילה בהקשבה, נמשכת בהתאמה, ונבנית באמון. יזמים שלא מכירים את הערכים, את המנהגים, את הקודים התרבותיים ואת המבנה הקהילתי – ייכשלו עוד לפני שיתחילו. לעומת זאת, כאלה שמבינים שפרויקט התחדשות במגזר החרדי הוא קודם כל תהליך של גישור – יכולים לבנות מודלים מותאמים שמבוססים על שותפות ולא על כפייה.
הזדמנות נוספת טמונה בשילוב עסקים מקומיים בתהליך. כאשר קבלנים, מפקחים, אדריכלים וספקי שירותים חרדים מעורבים בשלב מוקדם – הסיכוי לאמון עולה. הקהילה רואה בזה לא רק פרויקט נדל"ן, אלא מהלך פנימי לחיזוק ולפיתוח, ולא ניסיון חיצוני "לשנות אותם".
התחדשות עירונית במגזר החרדי תקרה – השאלה היא מי יוביל אותה, באיזו גישה, ובאיזו מהירות. מי שיידע לשלב בין מקצועיות, רגישות, אמינות וחזון – יוכל ליצור שינוי עמוק שייטיב לא רק עם המבנים, אלא גם עם החיים שבתוכם.
התחדשות עירונית אינה רק עניין של בטון ותוכניות מתאר – אלא מערכת יחסים ארוכת טווח עם קהילה בעלת זהות ייחודית
הדרך לפרויקטים מוצלחים עוברת דרך הקשבה, גישור תרבותי, ויצירת אמון אמיתי לאורך זמן
מי שיבחר להשקיע בקשרים לפני חוזים – ימצא את עצמו מוביל מהלך שיכול להשפיע על פני החברה החרדית כולה
האם נתקלתם בפרויקטים של התחדשות עירונית שנתקלו בקשיים בגלל התנגדות קהילתית?
מה לדעתכם יכול להניע את הקהילה החרדית לתמוך בפרויקטים כאלה – בלי לאבד את זהותה?
האם לדעתכם המדינה צריכה להתערב יותר – או לתת לשוק החופשי למצוא את הדרך?
אם הפוסט הזה חידד לכם תובנה או עורר השראה, שתפו אותו עם יזם, אדריכל או מוביל קהילה. תייגו מישהו שיודע לדבר גובה עיניים עם אנשים – לפני שהוא בונה להם קומה. לפעמים הבניין הכי חשוב הוא דווקא זה שבונים יחד, במילים.