הפגנה פרו פלסטינית באוניברסיטת סורבון בפריז בספטמבר 2024 (צילום: REUTERS/Sarah Meyssonnier)
מה שהחל כשותפות מדעית עם אירופה – נראה כעת כמו חרם שקט, עם השלכות חמורות על עתיד החדשנות הישראלית
מערכת ישראל עסקים
המספרים מדברים בעד עצמם – והשקט המדיני סביבם רק מגביר את הדאגה: רק 9 מתוך כ־100 בקשות שהגישו מדענים ישראלים צעירים למענקי מחקר במסגרת תוכנית Horizon Europe אושרו השנה. מדובר בצניחה חדה מ־29 זכיות מתוך 109 בקשות אשתקד – ירידה של כמעט 70%, שמעוררת שאלות קשות על יחסי ישראל והאיחוד האירופי בתחום החדשנות והמדע.
פרופ’ אבי צדוק, יו”ר האקדמיה הצעירה למדעים לשעבר, אינו עוטף את הדברים בכפפות דיפלומטיות: “מדובר במפולת חמורה, וזה נורא ואיום”. לשיטתו – ואין רבים שחולקים עליו – מדובר לא רק בבעיה תקציבית או סטטיסטית, אלא בהתרחקות ממשית של אירופה מהקהילה האקדמית הישראלית, שמקבלת ביטוי מהותי דווקא בנקודת הכניסה של חוקרים צעירים.
מענקי Horizon הם מנוף עצום לצמיחת מחקר בסיסי ויישומי – ומסלול חדירה מרכזי למדענים בתחילת דרכם באקדמיה. ירידה בזכיות אינה רק בעיה תקציבית – אלא תמרור אזהרה חמור למערכת כולה: פחות חוקרים, פחות מעבדות פעילות, פחות פריצות דרך, ופחות סיכוי שישראל תמשיך להיות מעצמת חדשנות.
האם מדובר ב”חרם שקט”? רשמית, האיחוד האירופי ממשיך להצהיר על שיתוף פעולה פתוח עם ישראל, וישראל אף ממשיכה להיות חלק מהתוכנית (בתשלום של מיליארדים). אך בפועל, קשה להתעלם מהמגמה: ירידה דרמטית בזכיות, קולות של הסתייגות באקדמיות באירופה, וחוסר ודאות לגבי המשך שיתופי הפעולה. כל אלה יוצרים מציאות בעייתית, במיוחד עבור דור העתיד של המדע הישראלי.
ומהצד העסקי – מדובר באיום עקיף אך ברור גם על מגזר הפוד־טק, הביוטכנולוגיה, האנרגיה הירוקה וה-AI, שמזינים את הכלכלה הישראלית בפרויקטים שמשלבים מחקר ופיתוח עמוק. כשאין מענקים – יש פחות סיכון, פחות שיתופי פעולה, ופחות אקו־סיסטם מדעי־טכנולוגי תוסס.
מה כדאי לזכור
הירידה הדרמטית בזכיות היא לא רק עניין של מספרים – אלא של מגמה. וכשמדובר במדענים צעירים, כל מענק שלא מגיע הוא הזדמנות שמתה לפני שהתחילה. זה הזמן לחשבון נפש מדיני, מוסדי ואקדמי, לפני שדור שלם של חוקרים מבטיחים ירים ידיים – או יעבור לחו”ל.
מה דעתכם – מדובר בבעיה מדינית או בכשל מערכתי של המוסדות בישראל?
האם לדעתכם ישראל צריכה להקים תוכנית מקבילה לאומית, במקום להישען על הורייזן?
ואיך אפשר להבטיח שמדענים צעירים יישארו כאן, גם כשהדלתות באירופה נסגרות?
כתבו לנו, שתפו חוקר או חוקרת שמרגישים את השינוי הזה מקרוב, או שלחו את הפוסט למי שעדיין בטוח שהמדע הישראלי פורח מעצמו – בלי תמיכה, בלי תקציבים ובלי בריתות בינלאומיות.