מאגר יער לחי ליד משמר איילון (צילום: קובי קואנקס)
למרות התנגדות נחרצת מצד מושב משמר איילון, בית המשפט המחוזי בלוד אישר לרשות מקרקעי ישראל (רמ”י) לשווק 64 מגרשים – שיוקצו לחיילי מילואים ונכי צה”ל. בפסק הדין נקבע חד משמעית: האגודה החקלאית היא שוכרת בלבד, ולרמ”י הסמכות הבלעדית לשווק קרקעות. מדובר בפסיקה שעשויה להשליך על מאות יישובים כפריים בישראל.
מערכת ישראל עסקים
החלטת בית המשפט פותחת פרק חדש במערכת היחסים הטעונה בין רמ”י לבין יישובים חקלאיים. מושב משמר איילון טען כי יש לו זכות וטו – או לפחות שיתוף בקבלת ההחלטות – בנוגע לשיווק קרקעות בשטחו. אך השופטים קבעו: האגודה היא בגדר שוכרת של הקרקע הציבורית, ולרשות הממשלתית שמחזיקה בבעלות – רמ”י – הסמכות לקבוע את אופי השימוש בקרקע, את זהות הנהנים ממנה, ואת אופן השיווק.
במקרה זה, מדובר במהלך חברתי מובהק: שיווק מגרשים המיועדים לחיילי מילואים פעילים ולנכי צה”ל, כחלק מתוכנית לאומית להרחבת דיור בפריפריה וביישובים כפריים. לטענת רמ”י, מטרת המהלך היא לחזק את מרקם ההתיישבות ולהוקיר את אלו שתורמים למדינה.
עבור מושבים וקיבוצים רבים – מדובר בפסיקה מעוררת דאגה. במשך שנים התנהלו יחסי כוחות עמומים בין רמ”י לבין אגודות חקלאיות, במיוחד בסוגיות של שיווק מגרשים, קליטת משפחות חדשות, וחלוקת משאבים. כעת, נראה כי רמ”י קיבלה רוח גבית משפטית לפעול באופן עצמאי – גם אם הדבר מנוגד לעמדת האגודה המקומית.
עיקרי הדברים:
– בית המשפט אישר לרמ”י לשווק 64 מגרשים לחיילי מילואים ונכי צה”ל במשמר איילון.
– נקבע כי האגודה החקלאית במושב היא שוכרת בלבד, ללא סמכות למנוע את המהלך.
– מדובר בתקדים משמעותי שעשוי לשנות את יחסי רמ”י-יישובים כפריים בכל רחבי הארץ.
– רמ”י צפויה לקדם שיווק מגרשים ביישובים נוספים, גם בניגוד לעמדת המקומיים.
– המהלך צפוי להאיץ תוכניות הרחבה, אך גם לעורר התנגדויות ומאבקים משפטיים חדשים.
ומה אתם חושבים?
האם נכון שרמ”י תוכל לשווק מגרשים ללא הסכמת היישוב המקומי?
האם מדובר בצעד חברתי חשוב – או בפגיעה באוטונומיה של ההתיישבות הכפרית?
כיצד לדעתכם יש לאזן בין טובת המדינה לבין זכויות התושבים ביישובים חקלאיים?
שתפו את הפוסט, תייגו יזמים, אנשי נדל”ן, ותושבי יישובים כפריים – והצטרפו לדיון על עתיד הקרקעות הציבוריות בישראל.
כי מאבקי הקרקע של היום – הם מפת הדיור של מחר.