FREEPIK
בלי התראה מוקדמת, בלי תקופת הסתגלות ועם השלכות הרסניות – האם החלטת משרד הכלכלה עלולה למוטט עשרות עסקים ולהקפיא את הפרויקטים הכי חשובים במדינה?
מערכת ישראל עסקים
החלטת משרד הכלכלה להטיל היטל היצף של עד 146% על יבוא אלומיניום מסין, נכנסה לתוקף מיידי – מבלי לאפשר תקופת הסתגלות ליבואנים, מפעלים ויזמים. המשמעות ברורה: תוספת עלות דרמטית לפרויקטים, אי ודאות בהסכמים קיימים, וסכנה מוחשית לפגיעה ישירה בעשרות עסקים בענף הבנייה, הנדל"ן והייצור המקומי.
העתירה שהוגשה לבג"ץ טוענת כי מדובר במהלך חסר סמכות, שנעשה ללא בסיס ראייתי ברור ובאופן שעלול לשבש את שוק האלומיניום בישראל כולו. מעבר לנזק המיידי ליבואנים, קבלנים ואנשי תעשייה, יש כאן גם השלכות רחבות – על מחירי הדירות, על מועדי אכלוס, ועל תקציבים ממשלתיים שמבוססים על חוזים שנחתמו במחירים אחרים.
מבחינת בעלי עסקים, הסוגיה הזו חורגת הרבה מעבר לשורת העלות. היא מעוררת שאלות מהותיות על יציבות רגולטורית, תכנון לטווח ארוך, והיכולת לנהל פעילות כלכלית במדינה שבה חוקים משתנים בין לילה.
בתוך שוק שממילא מתמודד עם עלויות אשראי כבדות, חוסר יציבות גיאופוליטית ועלויות אנרגיה עולות – היטל פתאומי בהיקף כזה יכול להפוך רווח לתקלה, או רעיון עסקי לסכנת הישרדות.
מה כדאי לזכור
רגולציה בלתי צפויה פוגעת לא רק בספקים – אלא בכל שרשרת הערך
מערכת כלכלית יציבה מחייבת שקיפות, התראה מוקדמת ואמון הדדי
עסקים חייבים לבחון מחדש חוזים, הסכמים עם לקוחות, ומערך הספקים
האם אתם או לקוחותיכם נפגעים מהחלטות רגולטוריות פתאומיות?
איך אפשר להתגונן מראש מהפתעות מסוג זה?
האם לדעתכם יש מקום להפרדה בין הגנה על ייצור מקומי לבין פגיעה ביצרנים עצמאיים או קבלנים?
שתפו את הפוסט עם יזמים מתחום הבנייה, התעשייה או הייבוא, או תייגו קולגה שראה שינוי מדיניות פתאומי מקרוב – כדי שנוכל יחד להבין מה דורש תיקון, ואיך מתמודדים חכם גם כשכללי המשחק משתנים.